המקיפים דתוהו שיבוררו למטה בבי"ע עד ק"נ דעשי' בצומח חי הגשמי. שיתעלו ע"י האדם בתו"מ דיעקב דוקא דבחכמה דוקא אתברירו מטעם שישראל עלו במחשבה בעצמות ממש כי חלק הוי' עמו כו' כנ"ל. אך זהו דוקא כשישראל מבררים לבחי' החשך דק"נ בהיפוך עצם הרע לטוב בעצם שהוא ע"י התשובה דהיינו דוקא שצ"ג עושים תשובה כמבואר למעלה וד"ל. (ונמצא מובן מזה עכ"פ שיש ב' מדריגות ביעקב. א' כשהוא למטה באצי' בבחי' חכמה ומדות דתו"מ דבחי' התיקון דקו המדה שלמטה מבחי' התוהו. והוא כמו שבתולדה יצא אחרון כמ"ש לפני מלך כו'. והב' כשיעקב עולה למעלה באור העצמי' שלפני צמצום הראשון כנ"ל. שמזה יש בו כח להפוך גם חושך דתוהו לאור ע"י התשובה כו' כנ"ל. וזהו ההפרש בכלל בין ב' מדריגות דתו"מ ותשובה. שהתשובה בהיפוך חשך שלמטה לאור יהיה יתרון האור בהיפוך בחי' חשך העליון לאור להאיר בתוס' רב באור דתיקון. והתו"מ הוא באור דתיקון לבד. אך המדריגה הב' דיעקב בשרש האור דתו"מ בעצמות א"ס ממש כמ"ש כי חלק הוי' כו'. זהו למעלה גם מן התשו' בהיפוך חושך העליון לאור כנ"ל. וא"כ הרי יש ב' מיני תורה ותשובה. דהיינו שיש ב' מיני אור וב' מיני חושך. א' אור שאחר החושך העליון שהוא אור דשם מ"ה דתיקון דתו"מ באו"כ ממש. והב' אור העצמות שלפני החושך דתוהו והוא אור דתו"מ כמו שהוא בעצמות ממש כנ"ל. וב' מיני חושך א' חושך שלמטה שנק' חשמ"ל התחתון דנוגה שמתברר ע"י התיקון דמ"ה דחכ' דתו"מ שלמטה (שאינו רק להבדיל בין טו"ר ולא להפוך לרע גמור דקליפות הטמאות לגמרי דטמא טמא יקרא כו'). והב' חושך העליון שלפני האור דתיקון שאינו מתהפך לאור מההעלם דחושך סתרו לגילוי רק ע"י התשובה בהיפוך הרע עצמו לטוב. ואמנם זהו נעשה דוקא ע"י התשובה דצדיקים גמורים בתו"מ כנ"ל. וא"כ יש ב' מיני תשובה תשובה תתאה מלמטה למעלה בלא תו"מ כלל. שגם שיוכל להיות מזה היפוך החושך העליון לאור מצד שרש דחשמ"ל דנוגה בחשמ"ל העליון דחושך סתרו. אבל אין זה בא מצד כח אור העצמיות ממש שלפני הצמצום הראשון ולא יגיע לשם כלל כי אינו רק לבוש והעלם וקמי' ממש גם חושך העליון כו'. ותשובה הב' נקרא תשובה עילאה שהיא מלמעלה למטה כיו"כ דכתי' ישוב ירחמנו ישוב מאן אתר כו' מאור העצמו'. וכן השיבנו ה' אליך ממש וכה"ג. וזהו תשובה דצ"ג דוקא דצ"ג שרשם באור העצמיות ממש. שעי"ז דוקא יהופך חשך העליון לאור מלמעלה למטה משום דקמי' גם חשך לא יחשיך כו'. וזהו יתרון מעלת התשובה דצדיקים גמורים על תשובה תתאה בלא תורה ומצות כלל. וע"כ גזרו אומר אם ישראל עושים תשובה ישראל שהן צדיקים גמורים בתו"מ שנק' תשובה עילאה נגאלים בגאולה דאור העצמיות ממש. ואם לאו אין נגאלים בגאולה שלימה זו רק ע"י העלאה דבירורים דמצות לבד שזהו בחי' האור דתיקון. וכן ע"י תשובה תתאה בלא תו"מ שלא יגיעו בזה לאור העצמות כלל מטעם הנ"ל. וז"ש אם יגאלך טוב דאור התיקון דתו"מ יגאל. ואם לאו וגאלתיך אנכי ע"י תשו"ע כמו ביוה"כ וד"ל. (וזהו שאמר גולל אור מפני חושך שזהו
אור העצמות שמצמצם את עצמו מפני חושך סתרו שמסתתר עצמו בו. וחושך זה גולל מפני אור דתיקון הבא אחריו ששרשו הוא באור העצמות שלפני החושך. וזהו ויבדל אלקים בין האור ובין החושך ויקרא לאור יום כו' כמ"ש במ"א) וזהו שבכה רבי יש קונה עולמו בשעה א' דודאי לא נתקנא בבע"ת זה. (כמו רבי שהי' יחיד בדורו מניצוץ משה שקונה עולמו בשכר התורה ומצות בעוה"ב). לאחר שלא היה בו תורה ומצות כלל אלא היה מתקנא בתשובה זו בהיפוך הרע עצמו לטוב עד שיצא נשמתו בבכיה. שיהי' תשובה זו בצ"ג כר' בתורה ומצות שמגיע באור העצמות דא"ס ממש שלמעלה מחיי העוה"ב שאינו רק הארת אור א' מן העצמות ביו"ד כו'. וכידוע ומבואר במ"א שזהו ב' מדריגות בענין טהרה מביאה לידי קדושה. א' טהרה שהובדלה מן הטומאה בבירור והבדלה בין טו"ר בתכלית. ע"פ החכמה ומדות דתורה בסור מרע ועשה טוב. שזהו מגיע לאור הקדושה העליונה דשם הוי' דתיקון דתו"מ דאדם העליון ושרשו בקו"ח שמודד כל או"כ באו"פ כו'. והיינו בירור והזדככות החומר מן הצורה דשם מ"ה מברר לב"ן כמ"ש לעשות לתקן דבר המקולקל. שנפל בשבה"כ מרפ"ח כו' בעה"ד טו"ר דבחכמה דתו' ומצות אתברירו דוקא. כאו"מ שמברר ומזכך לחיצוני' הכלים מבחוץ. והב' טהרה עליונה יותר דבחי' תשו"ע שזהו בבירור וביעור הרע עצמו לטוב ומות נהפך לחיים שיהופך עי"ז בחושך העליון מהעלם העצמות לגילוי. שזהו דוקא מכח אור העצמות דקמי' כו'. שזהו תיקון החומר מצד עצמות האור דא"ס שבבחי' מקיף שנק' טה"ע. שזהו עיקר בחי' התיקון בריבוי האורות בכלים (כמו נשמת אדה"ר דפרחה מחי העולמים עצמו שזיכך לעפר החומר שלו. עד שעקבו של אדה"ר היה מכהה גלגל חמה קודם החטא וכה"ג) והוא ע"י תשובה דצ"ג דוקא כנ"ל וטהרה זו יהיה בתחה"מ מטלא דנטיף מע"י כידוע. וע"כ מביאה לידי קדושה העליונה יותר. והוא בחי' קדושת אור העצמות דא"ס ממש שלפניו שוים חושך ואור דתוהו ותיקון כו'. והוא שאמר קדושים תהיו ע"י תורה ומצות דבחי' התיקון יכול כמוני ממש ת"ל כי קדוש אני קדושתי כו'. והיינו בתו"מ שבעצמותו ממש שזהו שרש יעקב איש חלק כנ"ל וד"ל. והוא שרש בחי' יו"כ שהוא בעצמות דא"ס כעוה"ב ממש שנק' טה"ע כמ"ש לפני הוי' תטהרו שנמשך מרעוא דכל רעוין סליחות העונות שיהיה הזדונות כזכיות למעלה ממשפט התורה כו'. שזהו בחי' תש"ע ישוב ירחמנו כו' וד"ל. שזהו דוקא לישראל שנאמר ועמך כולם צדיקים בתו"מ ונעשים בע"ת אמיתי' בהיפוך הרע גמור שהן עונות גמורים שאין להם תיקון כלל ע"פ התורה. רק באמרם וידוי אשמנו כו' תעבנו כו' תעינו כו' שמעוררים ר"ר מצד שרשן בעצמות אור א"ס ב"ה שבחר ביעקב חבל נחלתו כמאמר ישראל עלו במח' בבחי' פנימית ועצמיות דהוי' דתו"מ דוקא כמו שהוא בעצמות ממש עי"ז יהופך גם החושך העליון לאור ויתגלה להם כמו שהוא ממש בעוה"ב. וכן ביו"כ דכתיב כי בענן אראה כו' כמ"ש במ"א. והוא בחי' תשו"ע דיו"כ בצ"ג דוקא שאין כח זה בתשובה בלא תו"מ כלל כאוה"ע כו'. (שהוא ענין החותם דנעילה ביו"כ) כמ"ש למעלה שגם ברוממות
העצמיות דקמי' כחשיכא כאורה ממש (וע"כ ביקש משה כו') נבדלו שם ישראל בבחי' פנימית ועצמות דתו"מ כו'. וזהו שאמר מה אלו ברצון הפשוט דעצמות אור הא"ס בתורה ומצות העצמיות במ"ת כך מ' יום אלו להמשכות י"ג מדות הרחמים ע"י תשובה תתאה ותשובה עילאה כרצון זה עצמו ממש משום דממקור א' הם דהא בהא תליא והיו לאחדים ממש דטהרה וקדושה זו הכל א' באור העצמות ממש כתחה"מ ועוה"ב וד"ל:
(כא) [cup]ובכל[/cup] זה יתורץ כל הנ"ל במ"ש וירח ריח בגדיו דוקא ויברכהו ויאמ' ראה ריח בני כרי' שדה אשר ברכו שם הוי' דוקא כו'. דהנה מבואר למעלה בשרש ענין הברכות הללו שרצה יצחק לברך לעשו דוקא ולא ליעקב דלא קאי בברכות אברהם שנאמר לו בדבר ה' שניתנה ליעקב דוקא והוא בברכות ארץ ישראל שהן ז' אומות הכנעני והחתי כו' שניתן לירושה לאברהם זהו לא שייך לעשו כלל רק ליעקב שיובררו ע"י תורה ומצות דוקא. וכמ"ש כאן כאשר שלח יצחק ליעקב לפדן ארם אמר לו ואל שדי יברך אותך כו' ויתן לך את ברכת אברהם כו'. והוא מה שא' ליצחק כבר גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך אתן את הארצות האל שהוא ארץ כנען והרביתי את זרעך כו' דכל זה מדבר בזרע יעקב דוקא ולא בזרע עשו כי מ"ש לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק כו' כמבואר בדרז"ל לפי שא"י הוא חלקו של יעקב וגורלו להיותה בבחי' פנימית המל' דקדושה באמצעית דכל עלמא ונק' ארץ חפץ כמ"ש ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה כו' עיני ה' כו' בה כו' (וגם בזמן הגלות כמבואר בזהר) כידוע שכל ההשתלשלות דקדושה האלקית באבי"ע מריש כל דרגין שלפני האצי' עד סוף העשי' הוא מתקשר ונמשך הכל בא"י דוקא שהוא למעלה ארץ עילאה ארץ החיים שכל אורות דחיים עליונים כלולים בה לפי שנתב"ס דוקא וע"כ כל ברכות אברהם העליון שהוא בחי' אבר מ"ה דחכמה עילאה דאצי' נמשך בה דוקא והיינו בחי' שם ב"ן דמל' דאצי' שלאחר הבירור נק' ארץ ישראל דלעילא כמ"ש בזוהר בכמה דוכתי' כו'. אך כל ארץ העמים לבד ארץ ישראל שהן תחת ממשלת ע"ש דנוגה דעשי' החונים סביב למל' דקדושה אין ליעקב חלק בהם כלל כי הם מקבלים מחיצוניו' הכלים דמל' בצירופים האחרונים דשם אלקים כו' כמ"ש אשר חלק ה' אותם לכל העמים וא' שהחליקן בדברי' והפרידן כו'. ולזאת רצה יצחק לברך לעשו בנו הגדול שיהיה גבור ומושל על כולם כמ"ש יעבדוך עמים כו' (כמ"ש במ"א ביאור זה באריכות). אך א"כ יש להבין למה רצה יעקב לקבל ברכות האלה שאינם מחלקו וגורלו כלל אחר שכבר יש לו חלקו בברכת אברהם בארץ ומה גם שעשה במרמה להתנכר להתלבש בבגדי עשו ולומר אנכי עשו כו' ולמה הוצרך לזה. ואמנם הענין הוא דאם היה עשו מקבל הברכות האלה מיצחק שלא ע"י יעקב לא היה תקומה כלל ליעקב בחלק ברכתו בא"י מפני עשו אחיו כי היה נכנע גם הוא תחת ממשלתו לפי שהיה תוס' אור וכח לעשו על בחי' הקדושה דתו"מ דבחי' התיקון מצד שרש עשו בבחי' התוהו שקדם לבחי' התיקון שהוא בחי' שם ס"ג שלמעלה משם מ"ה
אחר העלי' ובירור דעשו ע"י גבורות דיצחק העליון שהיה מעלהו למקור הגבורות העליונים שהוא בחי' שם אלקים דב"ן דתוהו שלמעלה משם הוי' דחכמה דתיקון (והיינו בחי' צמצום הראשון דחושך סתרו שלמעלה מאור דקו"ח שנק' קו המדה כנ"ל). משא"כ עכשיו שקיבל יעקב שהוא בחי' התיקון דשם מ"ה ממקור גבורות עליונים דבחי' אלקים דתוהו נהפוך הוא שגם כל שפע וברכה דעשו בחיצוניות הכלים דמל' בחי' ב"ן אינו נמשך רק ע"י שם מ"ה דיעקב דוקא דבחכמה אתברירו דמ"ה מברר לב"ן דנוגה כו' לבד מה שנוסף אור גדול בשם מ"ה דתיקון ע"י הברכות הללו דשם אלקים דתוהו שהוא מבחי' המקיפים דחושך העליון שעי"ז נתעלה יעקב לשרשו בעצמות האור א"ס שלפני צמצום הראשון כנ"ל באריכות וד"ל. וביאור הענין יובן עפ"י הנ"ל שיש ב' מיני אור וב' מיני חושך שהוא ב' מיני תורה ותשובה כו' דשרש יעקב בשם מ"ה דחכ' דאצי' להמשיך ריבוי האורות בריבוי הכלים ע"י תו"מ ונק' איש תם יושב אוהלים כנ"ל שהוא בבחי' קו"ח שנק' קו המדה כמ"ש תתן אמת ליעקב כו' אין אמת אלא תורה כו' שזהו בחי' אור שלמטה מן החושך העליון ולא יכול לברר רק לבחי' חושך דנוגה שלמטה בהבדלה בין טו"ר ולהמשיך אורות עליונים בדברים גשמיי' דטוב שבק"נ בהיתר וכשר וטהור כו' אבל הטמא טמא יקרא וכן פסול ואסור דרע גמור דג' קליפות הטמאות לגמרי דשיורי הז"מ כו' שלא יובררו ע"י התו"מ לא יעלו לעולם למעלה כו' וזהו ענין ברכות אברהם בא"י בקיום התו"מ כמו תרומות ומעשרות וקרבנות וכל המצות התלויות בארץ שנמשך שם דוקא ריבוי האורות דע"ס מעצמות רצה"ע בכלים מכלים שונים שזהו בביעור הרע בעה"ד טו"ר שאינו אלא בא"י דוקא מטעם הנ"ל דנעוץ תחלתן בסופן במל' דאצי' שם ב"ן כו'. והנה זה היה כל ענין העבודה דיעקב איש תם עם לבן הארמי בי"ד שנה שעבדו בב' בנות לאה ורחל שזהו ב' עלמין דאתכסי' ואתגלי' בינה ומל' ב' ההין דשם הוי' שהוליד מהן י"ב שבטים שבטי יה שנק' צבאות הוי' ממש שקיבלו התו"מ פב"פ כו' שהוא בחי' התיקון דמ"ה דח"ע וזהו העושר שהציל בצאן לבן העליון ע"י המקלות אשר פיצל כו' בחי' עקודים ונקודים וברודים כו' (כמ"ש בפ' ויצא באריכות) וכל זה מבחי' לובן העליון שהוא מבחי' התענוג הפשוט שבעצמות המאציל שלפני הצמצום שנמשך משם ריבוי אורות בעולם האצי' בריבוי הכלים דתיקון כמ"ש ויפרוץ האיש מאד מאד כו' שהן ריבוי האורות בכלים שבתו"מ שניתן לישראל דוקא והיינו לפי ששרש יעקב דאצי' בקו האמצעי דבחי' ת"ת עלה בעצמות האור דרב חסד ותענוג הפשוט שלפני בחי' החושך העליון כנ"ל ע"כ היה ביכולתו מצד עצמו לנצח ללבן שלמטה בחכמה דנוגה כמ"ש אני חכמה שכנת"י ערמ"ה מבחי' אמת דחכמה דתורה יכול להתלבש בערמה דחכמה דנוגה ולברר ולהוציא משם כל בחי' טוב העליון שבעונג דחכמה עילאה הקדומה העצמות שנק' לובן העליון כמו שהוא בלי צמצום והעלם דבחי' פרסא כלל (כמ"ש שערך כו' שגלשו מהר גלעד דגלע"ד שעשה להפסיק אינו מעלים ומפסיק כלל כמ"ש שם) וע"כ ע"ז לא היה צריך יעקב לעזר
מיצחק אביו כלל כי היה זה בכח עצמו דוקא מצד שרשו באור העצמות שלפני הצמצום כנ"ל שזהו ברכות אברהם אבר מ"ה דחכמה עילאה דתורה ומצות כנ"ל וז"ש ואל שדי יתן לך כו' ששלך הוא. אך עכ"ז לא היה ניתן ליעקב כח זה להצליח בעבודתו עם לבן אם לא שתחלה יקבל הברכות דעשו בהתלבשו בבגדי עשו כו' שמזה היה העיקר הכח לניצחון שלו לשרו של עשו בהאבקו עמו אחר שנפטר מלבן בשלום (וכמ"ש בפ' וישלח) שאע"פ ששלח לעשו לאמר עם לבן גרתי קיימתי תרי"ג מצות כו' ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור כו' שכל זה רמז לו שכבר עשה כל שלימות דבחי' התיקון באו"כ ע"י החכ' דשם מ"ה שזהו מצד שרשו באור החסד העצמי. וז"ש עם לבן גרתי כו' ויהי לי גם שור וחמור דק"נ שנהפך לקדושה כנ"ל עכ"ז לא נפל עשו מדבר זה ויצא לקראתו עם ד' מאות איש שלו שהן בחי' גבורות קשות דנוגה ששרשם בגבורות דתוהו שלפני התיקון להיותם מבחי' הרע גמור דשיורי הז"מ שנק' שק כנ"ל שלא יובררו ע"י החכ' דשם מ"ה דתיקון כנ"ל וע"כ פחד יעקב מאד מהם וירא ויצר לו והתחיל לעורר זכות אבות שהן בחי' חו"ג דפנימי' ע"י שנשבע לאברהם ויצחק ע"ד הברכה לזרעם בארץ ישראל וכמ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם וז"ש אלקי אבי אברהם כו' קטונתי מכל החסדים ואמת דאברהם ויצחק שמקבל מהם כמו מזל התחתון כו'. ואמנם זה הזכות לא הועיל לגבי עשו וד' מאות איש שלו ששרשו בחושך העליון שלפני האור דתיקון שנמשך למטה בגבורות קשות לגמרי כנ"ל רק כשאמר ואתה אמרת היטב איטיב עמך כו' שז"ש ליעקב ופרצת ימה וקדמה כו' נחלה בלי מצרים כלל וזרעו לא יספר מרוב שזהו כשעולה יעקב בבחי' עצמות אור הכתר שהוא עצמות התענוג הפשוט כמו שהוא בלי לבוש וצמצום כלל כנ"ל דקמי' גם חושך לא יחשיך כו' שהוא בחי' תשו"ע ותשו"ת כנ"ל. וזהו שאמר ויותר יעקב לבדו אחר שהעביר כל אשר לו בבחי' התיקון דחכ' בכל עבודתו שעבדו בצאן לבן וב' נשיו ושפחותיו וילדיהן במעבר יב"ק יחוד ברכה וקדושה כו' ונשאר רק יעקב לבדו כמו שהוא בשרשו בעצמות האור דא"ס שמפני זה נק' איש חלק כמ"ש כי חלק הוי' כו' יעקב חבל נחלתו (והוא נקודה עליונה דסגול העליון כמ"ש כי יעקב בחר כו' ישראל לסגולתו כו') שאין זכות אבות שהן בב' קוין דחו"ג דאצי' מגיע לשם כו' ואז נצח לשרו של עשו בהאבקו עמו שהוא בחי' הצמצום דחושך העליון שנבקע ונחלש מפני האור דתו"מ דיעקב וכמ"ש כי שרית עם אלקים כו' אלקים דבחי' ב"ן וס"ג דתוהו כו' וד"ל. אך עכ"ז לא היה בכחו של יעקב לנצחו הגם שעלה למעלה בשרש התו"מ שבעצמות ואע"פ שכבר נשלם בשלימות דבחי' התיקון דתורה אור עם לבן העליון רק ע"י שקיבל הברכות דעשו במרמה דוקא כנ"ל שזהו ענין התשובה דצ"ג דוקא שנק' תשובה עילאה דוקא כנ"ל. והענין הוא כנ"ל דתשובה עילאה זו היא מלמעלה למטה כמו ישוב ירחמנו יכבוש כו' כמו ביום כיפורים שישוב ירחמנו בי"ג מדה"ר מרעווא דכ"ר כו' כמ"ש לפני הוי' תטהרו וכן וטהרתי אתכם ע"י מים טהורים דטה"ע שזהו בחי' הבהקת האור דטה"ע שמטהר גם
לטומאה גמורה דעונות גמורים שאין להם תיקון ע"פ החכ' דתורה וכמו תחה"מ לע"ל שהמות יהפך לחיים שזהו טהרה שמביאה לידי קדושה דעצמי' ממש כו'. וזהו ע"י תשובה דצ"ג דוקא אחר שנעשי' בשלימות הבירור דתיקון דאור החכ' דתורה שמבררים לחושך שלמטה יהיו עולים למעלה יותר שיהפכו בחי' חושך העליון לאור מצד שרשם בעצמו' האור דתורה שלפני החושך כמו שאמר דמשה לא זכה לתשובה רק קודם מותו דוקא לפי שכל התו"מ שקיבל לא היה רק לברר לעה"ד טו"ר למטה אבל למעלה להפוך החושך העליון לאור היה זה קודם מותו דוקא שנסתלק לשרשו בעצמות אור א"ס ממש דקמי' ממש גם חושך לא יחשיך כו' ונהפך החושך לאור ממש והוא מה שאמר דמלכא משיחא אתא לאתבא צדיקייא דוקא בתשובה שיעלו אותם למעלה בשרשם הראשון בעצמות האור דתורה ומצות כמו שהוא באור העצמות דא"ס שמשם יוכלו להפוך חושך העליון לאור שאין זה בכח הבע"ת שלמטה בלא תורה ומצות כלל כתשובה דראב"ד הנ"ל וכה"ג דאע"פ שמגיע שרשו בבחי' התוהו שהוא חושך העליון שלפני האור דתיקון אין זה רק בחי' העלם דמקיף שבא בגילוי לגבי שלמטה הימנו (שהוא עולם התיקון באו"פ בכלי) אבל ע"י תשובה דצדיקים גמורים נהפך כל עיקר ההעלם דחושך סתרו להיות רק בבחי' או"פ ובטל ונכלל בעצמות כביטול הנר בפני האבוקה (ומה שאמר במקום שבע"ת עומדים צ"ג אין יכולים לעמוד כלל זהו בצ"ג בתו"מ דבחי' התיקון לבד שלא הגיעו לשרשם בעצמותו ממש שהן באו"כ דאדם בנר"נ כו' וע"כ א"י לעמוד כלל בבחי' מקיפים דכתר דתוהו שנק' העלם האור שבלתי יוגבל בכלי החכמה שזהו מקום דבע"ת עומדים כנ"ל אבל צ"ג שנעשים בע"ת בלב נשבר ממש כמו דוד המלך שהיה צ"ג והיה בע"ת אמיתי כמ"ש אלמדה פושעים כו' וכה"ג זהו למעלה הרבה מתשובה בלא תו"מ מטעם הנ"ל לפי שבחסד ואמת דתו"מ דיעקב איש חלק דוקא יכופר עון דבע"ת בי"ג מדה"ר ביוה"כ כמ"ש מה אלו ברצון אף אלו ברצון הפשוט שבתו"מ שבעצמות דוקא כו'). ובזה יובן מה שהיה בכח יעקב איש תם דתורה ומצות לנצח לעשו וד' מאות איש ע"י שקיבל הברכות דעשו במרמה דוקא כנ"ל שזהו כצ"ג שנעשה בע"ת שבכחו מצד אור העצמות ממש להפוך חושך העליון לאור כנ"ל. ואע"פ שיצחק רצה לברך לעשו כמו שהוא למטה שהוא ע"י תשובה בלא תו"מ אבל הבין בריח לבושיו (שהן כתנות אור בא' אחר הבירור) שהוא כריח שדה אשר ברכו הוי' שבעצמות ממש שהן מ"ה וב"ן שבתו"מ שבעצמות ממש וע"כ אמר הקול קול יעקב כמו שהוא בשרשו בעצמות והידים כו' ולא הכירו ליעקב כי היו ידיו שעירות בתשובה דהיפוך הרע לטוב והיה סבור שנתעלה עשו בתשובה בלא תו"מ כמו בעלי' דתומ"צ בשרשם בעצמות כו' שזהו כאשר צדיקים גמורים נעשים בעלי תשובה כנ"ל. וזהו שהיה כפלא גדול בעיני יצחק. אך היה נצרך שיומשך הברכות הללו שמהפך ההעלם דמקיפים לאור בבחי' ההעלם דוקא שזהו ענין המרמה כמ"ש בא אחיך במרמה כמ"ש במ"א וד"ל. ובזה יתורצו כל הקושיות דלעיל דמ"ש כריח שדה אשר ברכו