De onde vieram os maamarim
Cada fonte-mãe e os maamarim do Rebe que se apoiam nela. Só o que os próprios maamarim citam. Clique para abrir.
Tzemach Tzedek
- 01 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
É a base direta de todo o maamar: o Rebe abre citando que o Tzemach Tzedek, no seu maamar sobre o mesmo versículo (נדפס באוה"ת דרושי יוהכ"פ), explica que o gilui em kodesh hakodashim quando o Cohen Gadol entrava é um gilui למעלה מהשתלשלות, e que a entrada é em virtude do zechut hamila (שמיני). Na seção ד/hearah 42 volta a citar o mesmo maamar do Tzemach Tzedek para o hefresh entre 'מענה התורה' e 'מענה הקב"ה' na teshuvá.
outra fonte (o próprio Rebe, maamar anterior do mesmo ano)
- 01 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
A nota introdutória diz explicitamente que este maamar é continuação (המשך) do maamar 'יבחר לנו' de Rosh Hashaná do mesmo ano. Na seção ב o Rebe se apoia no que foi explicado 'בהמאמר' (hearah 9) sobre teshuvá e kaparah serem בבחינת שמיני שלמעלה מהשתלשלות; as hearot 60 e 63 remetem a seções específicas (ס"ה, ס"ט, ס"ט) desse mesmo maamar anterior para pontos paralelos.
Alter Rebbe
- 01 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
Base explícita para a seção ג: o texto diz 'ומבואר בלקו"ת' que todos os mitzvot se chamam מצוות הוי', e que 'המצוה הזאת' (a mitzvá da teshuvá) é 'אנכי', que é למעלה מהוי'. Disso o maamar deriva que a teshuvá revela um gilui superior ao das demais mitzvot.
Alter Rebbe
- 01 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
Fonte para a versão (girsa) citada em ה"ד do episódio do Yerushalmi Makot sobre as quatro respostas (chochmá, nevuá, Torá, Kadosh Baruch Hu) à pergunta 'a alma que peca, como se expia' - base textual usada para construir toda a seção ד.
Rebbe Rashab
- 01 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
Usado como apoio para o ponto de que a Torá, ainda que revelada em chochmá/ז"א, tem sua raiz em Atzmut Or Ein Sof (por isso a própria Torá pôde mandar a mitzvá da teshuvá); e para o conceito de שוב וישר הוי' ligado a טוב הוי' לכל.
אדמו"ר הזקן
- 02 · מאמר שובה ישראל תשל"ו
מקור לביאור ש'שפתינו' (התפילה) הוא קרבן ברוחניות שלמעלה מהקרבן בגשמיות, ושהעילוי מגיע עד בחינת 'פניך הוי''.
המשך תרס"ו - המאמר הסמוך לדיבור המתחיל שובה ישראל שבו
הרבי הרש"ב
- 02 · מאמר שובה ישראל תשל"ו
מקור לכך שקדימת הביטול (כמו בתשובה) פועלת גם בעבודת לימוד התורה, ומקור גם לדרגת 'יום שכולו שבת' שלמעלה מעליה וירידה.
דיבור המתחיל זה היום, תשל"ו (המאמר הקודם באותה שנה)
הרבי (אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן)
אדמו"ר הזקן
- 02 · מאמר שובה ישראל תשל"ו
מקור לכך שעיקר התשובה הוא בלב, לחומרת הרהור שבמחשבה יותר מהדיבור, ולהגדרת מצות התשובה כקבלה טובה על להבא.
ספר המצוות, מצות וידוי ותשובה
הצמח צדק
אגרות קודש, היום יום, וספר השיחות תרפ"ז - מאמר רבותינו נשיאינו
הרבי הריי"צ
- 02 · מאמר שובה ישראל תשל"ו
מקור לכלל: 'כשם שצריך לידע חסרונות עצמו כן צריך לדעת מעלות עצמו', המשמש להסביר את הצירוף 'ישראל' עם 'כי כשלת בעונך'.
שובה ישראל עד הוי' אלקיך (הושע יד, ב)
Tanach (Navi) - haftara de Shabat Shuva
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי
Mitteler Rebbe
המשך תרס"ו (ד"ה שובה ישראל, ע' תקלז ואילך)
Rebe Rashab
- 03 · מאמר שובה ישראל תשל"ז - קונטרס וא"ו תשרי תש"נ
Base central e explicita para toda a discussao de seif ז-ח: a diferenca entre a hamshacha de tekiat shofar (sovev-mamale a partir de or ein sof) e a de amirat pesukei shofarot (heelem atzmi em si), e a fonte da propria ד"ה שובה ישראל em תרס"ו.
ד"ה שובה ישראל, תרנ"ט / תרח"צ / תרצ"ה / תש"ד
Rebe Rashab (תרנ"ט) e Frierdiker Rebe (תרח"צ, תרצ"ה, תש"ד)
- 03 · מאמר שובה ישראל תשל"ז - קונטרס וא"ו תשרי תש"נ
Entregas anteriores do mesmo ד"ה "שובה ישראל" sobre o mesmo pasuk, citadas como fontes paralelas para o dikduk (os dois nomes, o lashon "עד") e para o perush de "עד הוי' אלקיך" de Admor haZaken (hearah 52 diz explicitamente que o mesmo lashon aparece nesses maamarim).
ד"ה שמח תשמח, תרנ"ז
Rebe Rashab
לקוטי שיחות, חלק ז, עמוד 183
O Rebe (autor deste maamar)
ד"ה לך אמר לבי (תש"כ) / ד"ה בלילה ההוא (תש"כ) / סה"מ תשי"א / ד"ה באתי לגני (תשכ"ט)
O Rebe (autor deste maamar)
- 03 · מאמר שובה ישראל תשל"ז - קונטרס וא"ו תשרי תש"נ
Maamarim proprios anteriores do Rebe citados como apoio para pontos especificos: a hitlavshut do or hamamale, a diferenca entre yira e ahava, e o principio de que a avoda deve ser 'meein hahamshacha'.
פרקי דרבי אליעזר
Midrash (Tana)
עטרת ראש, שער ראש השנה
Rabi Chaim Vital (mekubal)
שובה ישראל דוא"ו תשרי תשל"ז (ד"ה זה, המאמר הקודם באותו קונטרס)
הרבי מליובאוויטש (מאמר קודם, אותה שנה)
המשך תרס"ו (ד"ה שובה תרס"ו)
הרבי הרש"ב
ספר המאמרים עת"ר
הרבי הרש"ב
ספר המאמרים אעת"ר
הרבי הרש"ב
ספר המאמרים תרנ"ט ותרנ"א
הרבי הרש"ב
ספר המצוות להצמח צדק, מצות וידוי ותשובה; מצות אהבת ישראל
הצמח צדק
פרי עץ חיים (שער הסליחות) ומקורות נוספים בכתבי האריז"ל
האריז"ל (רבי חיים ויטאל)
לקוטי שיחות חלק ד, ע' 1151
הרבי מליובאוויטש (שיחה שלו)
היום יום (כז טבת); ספר המאמרים ה'ש"ת; אגרות קודש
הרבי הריי"צ (הרבי הקודם)
Alter Rebbe
- 05 · מאמר שובה ישראל תש"מ - י"ל י"ג תשרי תש"מ
É a fonte central citada ao longo de todo o maamar: dela vêm os dois pirushim de 'הוי׳ הוא האלקים' (סעיף ג), a distinção entre עבודת צדיקים ועבודת בעלי תשובה (סעיף ד), 'עד' como בחי׳ מלכות/זמן (סעיף ו) e o conceito de שבת אותיות תשב.
זוהר (חלקים א, ב, ג — כמה מקומות)
Zohar
- 05 · מאמר שובה ישראל תש"מ - י"ל י"ג תשרי תש"מ
Fonte para: קוב״ה לא שריא אלא באתר שלים, ישראל ומלכא בלחודוהי בנעילה, מתן תורה נמשך ע״י הודאת יתרו ('גדול הוי׳ מכל האלקים'), פירוש 'בראשית' על הע״ס, ומשיח 'אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא'.
רמב״ם, הלכות תשובה (פ״ב ה״ו-ה״ז, פ״ג ה״ד)
Rambam
"מדרש אגדה" (מובא בפרש״י לנביאים, שופטים ה, ג)
Midrash
- 05 · מאמר שובה ישראל תש"מ - י"ל י"ג תשרי תש"מ
Fonte para o paralelo entre 'אנכי' dito uma vez no Sinai e 'ה׳ הוא האלקים' dito duas vezes no Carmelo (via teshuvá de Eliyahu), base da distinção 'אנכי' פעם אחת מול 'אנכי אנכי' פעמיים.
כתבי האריז״ל: שער הכוונות (דרושי ר״ה), סידור האריז״ל, עץ חיים/מ״ח (מסכת ימי תשובה)
Arizal
אור תורה (הרב המגיד)
Maggid de Mezritch
המשך תרס״ו (וגם המשך תער״ב)
Rebbe Rashab
קונטרס העבודה (פ״ד), קונטרס ענינה של תורת החסידות (פי״ז)
Frierdiker Rebbe
- 05 · מאמר שובה ישראל תש"מ - י"ל י"ג תשרי תש"מ
Base para a distinção entre בחי׳ חי׳ e בחי׳ יחידה/עצם הנשמה, e para o conceito de que עצם הנשמה é o 'עצם' de todas as faculdades e por isso se encontra em toda parte da alma, até o עקב.
ספר המאמרים ה'תש"ד, דיבור המתחיל שובה ישראל
Frierdiker Rebbe
שיחת ליל ש"פ וילך שבת תשובה ה'תש"ה
Frierdiker Rebbe
רמב"ם, הלכות תשובה, הלכות חנוכה, הלכות מכירה, הלכות זכיה ומתנה, הלכות קדוש החודש
Rambam
המשך תרס"ו (ד"ה ואברהם זקן ואחרים)
Rebbe Rashab
ד"ה זה היום דיום ב' דראש השנה, שנה זו (ה'תשמ"א)
outro maamar do próprio Rebe, no mesmo קונטרס/ספר המאמרים ה'תשמ"א
אגרת הקודש של הבעל שם טוב (נדפסה גם בכתר שם טוב)
Baal Shem Tov
דיבור המתחיל שובה ישראל, תרצ"ו
Frierdiker Rebbe (הריי"צ, כ"ק מו"ח אדמו"ר)
ד"ה להבין ענין ראש השנה, פרק ג
não consta explicitamente no maamar/hearot quem é o autor; é citado apenas como 'המאמר הקודם' no mesmo קובץ (לעיל ע' 5)
אור התורה - דרושים לשבת שובה
Tzemach Tzedek
לקוטי תורה - נשא (ד"ה ישא הוי' פניו אליך, כז, סע"ב ואילך)
Alter Rebbe
ד"ה תקעו דיום ב' דראש השנה, ה'תשח"י (מאמר קודם באותה שנה, לעיל בקובץ עמ' 3, 6, 10, 11)
outra fonte (o próprio Rebe, maamar anterior do mesmo Rosh Hashaná תשח"י)
דרך חיים / מאמרי אדמו"ר האמצעי - דברים
Mitteler Rebbe
אור תורה (סימן רצז)
outra fonte (Maggid de Mezritch)
תניא (פרק ב, פרק לה, פרק לז, פרק י)
Alter Rebbe
לקוטי תורה - תבוא (מג, סע"ד)
Alter Rebbe
ראשית חכמה - שער הענוה (ריש פרק א) / אור התורה - וישב
outra fonte (Reishit Chochmá) e Tzemach Tzedek (Or HaTorá Vayeshev)
תיקוני זהר (תיקון ע)
Zohar (Tikkunei Zohar)
ד"ה באתי לגני, תשי"ב
outra fonte (o próprio Rebe, maamar anterior de 1952)
נאום דוד בן ישי (שמואל-ב כג, א) עם מו"ק טז, ב ופרש"י שם
Tanach (Shmuel) e Gemara Moed Katan com Rashi
ד"ה שיר המעלות (מאמר קודם באותו ספר, עמ' 3-11)
מאמר קודם של אותו רבי (מגיד השיעור), נדפס לפני מאמר זה באותו ספר
תניא, אגרת התשובה פ"ט; אגרת הקודש סכ"ט
אדמו"ר הזקן (Alter Rebbe)
לקוטי תורה (ר"פ ראה כט,ד; בלק עה,א; שה"ש מח,ב; שמע"צ פה,ב; ר"פ נצבים)
אדמו"ר הזקן (Alter Rebbe)
תורה אור (בא ס,ב ואילך; סוף פ' תרומה)
אדמו"ר הזקן (Alter Rebbe)
הרבי מהר"ש (Rebbe Maharash)
ד"ה שיר המעלות דיום ב' דר"ה עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' שצח)
הרבי הרש"ב (Rebbe Rashab)
שיחה (סה"ש תורת שלום ע' 135)
הרבי הרש"ב (Rebbe Rashab)
ד"ה תקעו, ש"פ נצבים תשח"י (תו"מ חכ"ג ע' 281 ואילך)
מאמר קודם של אותו רבי (מגיד השיעור), שנה קודמת
זהר (ח"ב נו,ב; ח"ג ד,א; ח"ג רלו,א; ח"א רמה,א; ח"ג רכא,א; ח"ב קפט,ב; ח"ג רלג,ב; ח"ג ה,א; זהר חדש תשא מד,א ועוד)
Zohar
עץ חיים שער הנסירה פ"ב,פ"ז; שער לאה ורחל פ"ו; מקדש מלך לזח"א כו,ב; פרי עץ חיים (שער ק"ש שעל המטה פ"ו-ז,פי"א; שער ר"ה פ"א)
האריז"ל (מקובלים)
שער הכוונות (שעה"ק) להרח"ו, ח"ג שער ה-ו
רבי חיים ויטאל
גמרות שונות: ר"ה כו,ב; כתובות ה,א; ברכות מ,א; נח,א; תענית ז,א; כה,א; כו,ב; ט,א; סנהדרין כב,ב; יומא כא,א; ע"ז ד,ב
תלמוד בבלי
לקוטי שיחות ח"ד ע' 1087; לקוטי שיחות חלק כו ע' 173 הערה 45
מגיד השיעור עצמו (הרבי) — צוין בהערות כהפניה למקום מקביל
עשרה מאמרות, שער עצמות וכלים
outra fonte (הרמ"ע מפאנו)
ד"ה שובה, תרס"ו
Rebbe Rashab
ד"ה שובה ישראל, תר"ץ
Frierdiker Rebbe
ד"ה אין ערוך הב', תרצ"ד
Frierdiker Rebbe
ד"ה אתם נצבים, ש"פ נצבים תשכ"א
outra fonte (מאמר קודם של כ"ק אדמו"ר עצמו)
Tzemach Tzedek
- T05 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
O maamar abre citando a explicação do Tzemach Tzedek de que a revelação em Kodesh HaKodashim, ao entrar o Cohen Gadol, é acima da hishtalshelut, por mérito da milá (dada no oitavo dia). Mais adiante (hearah 42) volta a esse mesmo maamar do Tzemach Tzedek para a distinção entre 'resposta da Torá' (zedonot viram shogueg) e 'resposta do Kadosh Baruch Hu' (zedonot viram zechuyot).
outra fonte (o próprio Rebe, mesmo ano)
- T05 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
A hearah inicial (*) declara explicitamente que este maamar 'é continuação' desse maamar anterior de Rosh HaShaná do mesmo ano. As hearot 60 e 63 remetem a seções específicas dele (ס"ה, ס"ט) sobre 'בעל הרצון' e sobre os três elementos paralelos em תקיעת שופר, que este maamar retoma e desenvolve.
תיקוני זהר, הקדמה (פתח אליהו)
Zohar
זהר, חלק א, פרשת ויגש
Zohar
ספר המאמרים עת"ר
Rebbe Rashab
- T05 · מאמר וכל אדם תשכ"ג - קונטרס וא"ו תשרי - תנש"א
Citado (introduzido no corpo como 'וכמבואר במק"א') para a distinção entre חסד (que exige que o receptor seja digno) e טוב (que se derrama a todos), base da seção ו sobre por que a teshuvá perdoa mesmo sem mérito.
לקוטי תורה, פרשת תבוא (מג, סוף עמוד ד)
Alter Rebbe
עין יעקב על מסכת יבמות, פירוש הרי״ף
outra fonte (Rif, מפרש תלמודי)
אור התורה, שבת שובה (עמוד א׳תסב); עקב (עמוד תקפב); וירא (צב, רע״א)
Tzemach Tzedek
מאמר ד״ה ועתה ישראל מה הוי׳ אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, פרשת שופטים תקס״ב (נדפס במאמרי אדמו״ר הזקן תקס״ב חלק א עמוד רנט; ובשערי תשובה לאדמו״ר האמצעי חלק א עמוד ע, א)
Alter Rebbe
מאמרי אדמו״ר האמצעי (שערי תשובה)
Mittler Rebbe
המשך תרס״ו (עמוד ל); ספר המאמרים אעת״ר (עמוד קעא); עטר״ת (עמוד מד)
Rebbe Rashab
תניא, פרק מ״ג; תניא, ריש פרק כ״ג (בשם התיקונים)
Alter Rebbe
תיקוני זהר, הקדמה (יז, ב — ״שלימותא דכולא״); תיקוני זהר, תיקון ל (עד, סוף עמוד א)
Zohar / Tikkunei Zohar
זוהר חלק ג (קמט, ב); לקוטי תורה, פרשת אחרי (כה, ד); סידור עם דא״ח, שער התפלה (יח, ד)
Zohar; Alter Rebbe
מאמר ד״ה אחת שאלתי, תרע״ה (בתוך המשך תער״ב חלק ב, עמוד א׳קכב)
Rebbe Rashab
מאמר ד״ה אחת שאלתי, תשט״ו (ספר המאמרים תשט״ו עמוד ריב)
Rebbe (הרבי מליובאוויטש, אותו רבי של מאמר זה)
מאמר ד״ה אחת שאלתי, יום ב׳ דראש השנה ה׳תשכ״ד
Rebbe (הרבי מליובאוויטש, אותו רבי של מאמר זה)
מאמר אדמו"ר הזקן, מוצאי יום הכיפורים תקס"ב (נמצא בביכל חסידות דשנת תקס"ב)
Alter Rebbe
יומא כח, ב; משנה קידושין פב, א
Talmud
זהר חלק ג רסב, א; תניא פרק מא
Zohar / Tanya (Alter Rebbe)
ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי (ואתחנן; אחרי)
Mitteler Rebbe
זהר (ס"ת) חלק א קסב, א; תורת חיים בראשית מה, ד וישלח קצב, א
Zohar / Mitteler Rebbe (Torat Chaim)
ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי אחרי עה, א; אור התורה בראשית חלק ג תקכט, ב ואילך
Mitteler Rebbe / Tzemach Tzedek (Ohr HaTorah)
וארא ו, ג; תורה אור וארא נו, א
Chumash / Alter Rebbe (Torah Or)
מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ע' ז; לקוטי תורה אחרי כו, ג
Alter Rebbe
עץ חיים שער הכללים פ"א; שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש א
Arizal (Eitz Chaim)
פסחים נ, א; תיקוני זהר בהקדמה (יו"ד, ב)
Talmud / Tikkunei Zohar
שערי תשובה (לאדמו"ר האמצעי) חלק א ד"ה אחרי ה"א פל"ז-ח
Mitteler Rebbe
מגיד מישרים (ר' יוסף קארו), ר"פ בראשית סד"ה הלא לך למנדע; פ' אמור; פ' בחוקותי
R' Yosef Karo (Migid Meisharim)
Alter Rebbe (אדמו"ר הזקן)
- T08 · כי ביום הזה יכפר עליכם, ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשכ"ד - הנחה בלתי מוגה
É a base inteira do maamar: o Rebe abre citando os três pesukim com que o maamar do Alter Rebbe começa (do Bichal HaMaamarim תקס"ב, בכתי"ק אדמו"ר האמצעי עם הגהות הצ"צ), e as seções א-ד resumem seu conteúdo — diferença entre teshuvá dos outros dias e de Yom Kipur, ohrot makifim em Sucot, Shemini Atzeret como ספירת המלכות, a simchá de Shemini Atzeret vinda davka pela Torá, e a distinção Torá/mitzvot com a resolução da contradição em Mishlei via Bavli (mitsvá que pode ou não ser feita por outros).
גמרא מועד קטן ט, ב ופסוקי משלי ג, טו / ח, יא
Talmud Bavli
ירושלמי פאה פ"א ה"א (עם מראה הפנים ופני משה), וירושלמי ברכות ושבת פ"א ה"ב
Talmud Yerushalmi
דרוש החלצו, סה"מ תרנ"ט ע' נג ואילך
Rebbe Rashab (מהורש"ב)
Frierdiker Rebbe (מוהריי"צ)
Frierdiker Rebbe (מוהריי"צ)
סה"מ תרע"ח ע' רפג
não consta no maamar
תהלים קל, א (שיר המעלות ממעמקים קראתיך הוי')
outra fonte (Tanach - Tehilim, Dovid HaMelech)
זהר, פרשת בשלח סג, ע"א ואילך
Zohar
פרי עץ חיים, שער תפלת ראש השנה פרק ז (הובא בשער הכולל ספ"ו)
outra fonte (Arizal - Pri Etz Chaim)
מאמר ד"ה זה היום תחלת מעשיך, יום ב' דראש השנה, פרק ט (ובפרקים א, ד, ח), ה'תשכ"ה
outra fonte (Lubavitcher Rebbe - maamar irmao no mesmo ciclo)
ספר המאמרים תרצ"ב, עמוד שיב
Frierdiker Rebbe
הוספות לתורה אור (דפוס תרנ"ח), עמוד קב
Alter Rebbe
ספר השיחות תש"ה, עמוד 9
Frierdiker Rebbe
זהר, שיר המעלות ממעמקים (רבי יהודה פתח)
Zohar
זהר, שיר המעלות ממעמקים (רבי חזקיה פתח)
Zohar
סידור עם דא"ח, שער התקיעות
Mitteler Rebbe
דיבור המתחיל תקעו דיום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
Rebbe (autor deste maamar, Rebbe Menachem Mendel)
שובה ישראל עד הוי' אלקיך... קחו עמכם דברים... ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד, ב-ג)
Navi Hoshea (Tanach)
התשובה בימים אלו יפה ביותר ומתקבלת מיד
Rambam, Hilchot Teshuvah pereq 2, halacha 6
דרשו הוי' בהמצאו
Yeshayahu 55,6
Derech Chaim (Admor haEmtza'i / Mitteler Rebbe)
Admor haZaken (Alter Rebbe)
הוי' פירושו היה הוה ויהיה כאחד
Tanya, Shaar HaYichud VehaEmunah perek 7 (82,a) — Admor haZaken; junto Zohar Chelek Gimel רנז,ב (Ra'aya Mehemna) e Pardes (R' Moshe Cordovero) Sha'ar Alef pereq 9
רוב המצוות יש להם שיעור מצומצם
Iggeret HaKodesh, siman 10 (Tanya) — Admor haZaken
צדיק גמור אינו יכול לסבול במקום שבעלי תשובה עומדים
Berachot 34,b; Rambam Hilchot Teshuvah pereq 7 halacha 4
רשות לכל אדם נתונה (בחירה חפשית)
Rambam, Hilchot Teshuvah reish pereq 5
מקדש אשה על מנת שאין עליה נדרים והלכה אצל חכם והתירה — מקודשת
Ketubot 74,b (uPerush Rashi)
ר"ה הוא בנין עולם הדיבור
Likutei Torah, parshat Re'eh 31,ג; Drushim leRosh Hashanah ס,סע"א — Admor haZaken
עשרה עשרה הכף בשקל הקודש — רמז לעשרת הדברות ועשרה מאמרות
Zohar, Chelek Gimel 11,ב
התנה הקב"ה עם מעשה בראשית: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין
Shabbat 88,a (uPerush Rashi), em nome de Reish Lakish
ארי הוא דרביע עלה
Eruvin 78,b; Shevuot 22,b (lashon Chazal)
התקיעה גדולה — דוגמת תקע בשופר גדול לחרותנו
Likutei Torah, Drushim leRosh Hashanah ס, ריש ע"ג — Admor haZaken
דיבור המתחיל והי' ביום ההוא, יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
o próprio Rebe (mesmo autor), maamar do dia anterior no mesmo קובץ
- T12 · והי' ביום ההוא, ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח - (הנחה בלתי מוגה)
A própria hearah 1 declara que este maamar é 'המשך' (continuação direta) do maamar de mesmo título dito no dia anterior (יום ב' דר"ה). Dali vêm retomados como já explicados ('נתבאר לעיל'/'נתבאר') os conceitos de que שופר גדול é a maior התעוררות, e mais adiante ('משנת"ל') a explicação de רשה בתחילתה do Rebbe Maharash já citada lá.
דיבור המתחיל והי' ביום ההוא (לקוטי תורה, דרושי ראש השנה)
Alter Rebbe
- T12 · והי' ביום ההוא, ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח - (הנחה בלתי מוגה)
Um maamar de mesmo título e mesmo versículo já existe no Likutei Torá do Alter Rebbe (דרושי ר"ה ס, א ואילך). As hearot remetem a ele repetidamente ('ד"ה והי' ביום ההוא הנ"ל, לקו"ת שם') para os mesmos pontos (ב' בחינות דאובדים ונדחים, ממכ"ע/סוכ"ע, שם הוי' בציור ד' אותיות), como o texto-irmão do qual este maamar retoma o tema e a estrutura básica.
לקוטי תורה — דרושי ראש השנה ופרשיות שונות (עקב, ראה, אחרי, פנחס, ברכה, קרח, ואתחנן ועוד)
Alter Rebbe
- T12 · והי' ביום ההוא, ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח - (הנחה בלתי מוגה)
Uma extensa série de hearot 'ראה לקו"ת' remete a discursos do Alter Rebbe sobre os mesmos temas centrais do maamar (שופר, שם הוי' בשעת מ"ת, ב' בחינות שופר, מלכיות/זכרונות/שופרות, פדה בשלום נפשי), servindo como pano de fundo textual indicado repetidamente, sem ser copiado literalmente no corpo.
דיבור המתחיל מן המיצר, ה'אעת"ר ותרצ"ז
não consta explicitamente no maamar/hearot quem é o autor; a hearah indica apenas os anos ה'אעת"ר ותרצ"ז
דיבור המתחיל והי' ביום ההוא, נדפס ב'הקריאה והקדושה', תשרי ה'תש"ג
Frierdiker Rebbe (כ"ק מו"ח אדמו"ר)
- T12 · והי' ביום ההוא, ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח - (הנחה בלתי מוגה)
O corpo do maamar atribui nominalmente ao Frierdiker Rebbe o ensinamento de que 'יתקע בשופר גדול ובאו האובדים' ocorrerá antes da vinda do Mashiach, como 'ערב הגאולה' — usado para explicar por que a saída já iniciada de parte dos exilados (referida na mesma seção) é sinal de que esse processo já começou.
אגרת הקודש (תניא), סימנים ד' וי"ד
Alter Rebbe
כתבי האריז"ל — פרי עץ חיים ושער הכוונות, שער ראש השנה; סידור האריז"ל
Arizal (não é Rebe de חב"ד)
ספר המאמרים תש"ז / ספר השיחות תש"ז
הרבי הריי"צ
מאמר כי המצוה הזאת, ש"פ נצבים, תשכ"ח
הרבי (מאמר קודם של אותו אדמו"ר, שנה שלפני זה)
מאמר תקעו בחודש שופר (מאמר קודם, מאותה שנה)
הרבי (מאמר קודם של אותו אדמו"ר, אותה שנה)
שובה ישראל עד הוי' אלקיך (מאמר משנת תר"ל)
לא נאמר בפירוש בגוף המאמר או בהערות; מוזכרים רק השנה (תר"ל, נדפס בסה"מ תרכ"ט) והציון 'לפני מאה שנה', בלי שם האדמו"ר
ילקוט שמעוני, תהלים מזמור כה (מדרש חז"ל: שאלו לחכמה/לנבואה/לתורה/להקב"ה)
חז"ל (מדרש)
עץ חיים (שער הכללים, שער התיקון, שער המלכים; שער העקודים; שער דרושי אבי"ע)
האריז"ל
אדמו"ר הזקן / האדמו"ר האמצעי
הרבי הרש"ב (המשך תער"ב); כ"ק מו"ח אדמו"ר - הריי"צ (סה"מ ה'ש"ת)
ספר המאמרים אידיש; לקוטי דיבורים; ספר השיחות תש"ג ('בכל ענין וענין ישנו גוף ונפש')
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הריי"צ, הרבי הריי"צ)
מאמר ד"ה איתא בסוף מנחות (ה' תשרי תש"ל); מאמר ד"ה ובחודש השביעי, יום ב' דר"ה (תש"ל)
המאמר עצמו נאמר ע"י כ"ק אדמו"ר (הרבי מליובאוויטש) — הוא-הוא בעל מאמרנו
רמב"ם, הלכות תשובה; ספר המצוות
הרמב"ם
תהלים, מזמור ק"ל (שיר המעלות ממעמקים)
outra fonte (Tanach)
זהר, בשלח סג, ע"א ואילך
outra fonte (Zohar)
דרוש יו"ט של ראש השנה, תרס"ו (המשך תרס"ו)
Rebbe Rashab
תורה אור (לך לך, מקץ, משפטים)
Alter Rebbe
רמב"ם, הלכות תשובה פ"ז ה"ד-ו
Rambam
פרדס רמונים, שער טז (שער אבי"ע) פ"א
outra fonte (R' Moshe Cordovero)
פירוש המלות (למתיבתא)
Mitteler Rebbe
ספר המאמרים תרצ"א
Frierdiker Rebbe
לקוטי דיבורים ח"א
Frierdiker Rebbe
ד"ה זה היום (במאמר קודם, פרקים ג, ד, ז)
outra fonte (מאמר קודם באותה תקופה, מכ"ק אדמו"ר עצמו)
שובה ישראל עד הוי' אלקיך (הושע יד, ב)
מקרא (הושע)
כ"ק אדמו"ר מהר"ש
- T16 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב - הנחה בלתי מוגה
As seções א-ב e ד-ה do maamar inteiro são construídas como explicação e desenvolvimento deste maamar do Rebe Maharash: desde a citação de Rashi sobre 'עד הוי' אלקיך' até o ponto central de 'בונה על מנת לסתור' no mundo do Tohu, onde o próprio texto diz 'וזהו החידוש שבמאמר' - identificando explicitamente o chiddush contido no maamar-base.
ילקוט שמעוני (רמז תקלב) ופירוש רש"י
מדרש (ילקוט שמעוני) / רש"י
ד"ה שובה ישראל, תרצ"ה (נדפס בסה"מ קונטרסים ח"ב שכח, א)
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הריי"צ)
פירוש הרב המגיד ממעזריטש (לקוטי אמרים; אור תורה)
הרב המגיד ממעזריטש
פירוש הבעל שם טוב על 'לעולם הוי' דברך נצב בשמים' (מובא בתניא שער היחוד והאמונה פ"א)
הבעל שם טוב
כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (הרש"ב)
רמב"ם, הלכות תשובה פ"ב ה"ו
הרמב"ם
קונטרס ומעין
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הריי"צ)
עץ חיים; פרדס רמונים
האריז"ל (עץ חיים) / הרמ"ק (פרדס רמונים)
המשך תרס"ו (ע' ג [ה]; ס"ע ז ואילך) וד"ה שובה ישראל תרס"ו (המשך תרס"ו ע' כד)
Rebbe Rashab
- T17 · שובה ישראל, יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג - הנחה בלתי מוגה
Fonte central: fecha a cadeia sobre דירה בתחתונים (que é ענין שלא שייך לשאול עליו שאלות ולחפש טעמים), e é citado explicitamente (junto com maamarim posteriores do próprio Rebbe) como base para o dikduk 'עד ולא עד בכלל' desenvolvido na seção ד deste maamar, além de ser a fonte de 'את העולם נתן בלבם'.
כתר שם טוב (סימן תכ"ב) בשם הבעש"ט
Baal Shem Tov
רד"ה שובה ישראל תרצ"ה, תש"ד, תש"ו (סה"מ קונטרסים ח"ב שכח, א; סה"מ תש"ד ע' 15; תש"ו ע' 15)
Frierdiker Rebbe
סד"ה שובה ישראל אעת"ר (סה"מ אעת"ר ע' כב)
Rebbe Rashab
לקוטי שיחות חלק ט (ע' 206)
Lubavitcher Rebbe (auto-referência)
ד"ה זה היום, דיום ב' דראש השנה תשל"ג (לעיל ע' 3 ואילך, באותו ספר)
Lubavitcher Rebbe (auto-referência)
ד"ה והתהלכתי תשי"א (סה"מ תשי"א ע' פב ואילך)
Lubavitcher Rebbe (auto-referência)
ד"ה שובה ישראל דש"פ האזינו (לקמן ע' 42 ואילך) וד"ה הנ"ל תשל"ז (תו"מ סה"מ תשרי ע' צו ואילך)
Lubavitcher Rebbe (auto-referência, maamarim posteriores)
הושע יד, ב-ג (שובה ישראל עד הוי' אלקיך כי כשלת בעונך... קחו עמכם דברים ושובו אל הוי'... ונשלמה פרים שפתינו)
פסוק (הושע הנביא)
ד"ה שובה ישראל דוא"ו תשרי פ"ד ה'תשל"ג
הרבי (מנחם מענדל שניאורסאהן) - מאמר קודם, אותה שנה
לקוטי תורה, דרושים לשבת שובה (סז, ד); פקודי (ז, ב - ח, ג); ראה (כז, א; יח, א); שיר השירים (כב, ד); צו (יד, ב); שלח (מ, ג; מח, ב); בלק (עג); אמור (לד, ד); נצבים (ריש פרשה; מה, ד) ↗ אדמו"ר הזקן
- T18 · שובה ישראל, ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג - הנחה בלתי מוגה
E a base clássica principal: dali vem a explicação de 'כשלת' (como quem tropeça e a cabeça cai), os vários pirushim da palavra 'עד' (הפסק, נצחיות, קישוט), a distinção entre lavush e keter/tachshit, 'טהורה היא' como olam ha'atzilut, e a leitura de 'הוי' אלקיך' como 'כחך וחיותך'.
ד"ה שובה ישראל, סה"מ תרח"ץ (ע' מה ואילך)
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (הריי"צ)
ד"ה שובה ישראל, המשך תרס"ו (ע' כד [לד] ואילך)
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (הרש"ב)
ד"ה שובה ישראל, סה"מ תש"ב (ע' 18 ואילך)
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (הריי"צ)
תקוני זהר, תיקון ע (קלה, ב) - כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח... אוכם הוא קדם עילת העילות
זהר / תקוני זהר
שו"ת הרשב"א, חלק א סימן ט (ובעוד מקומות: סימן תיח)
הרשב"א
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (הרש"ב)
רמב"ם, הלכות תשובה פ"ב ה"ו; הלכות מלכים סוף פי"א; מורה נבוכים ח"ב פי"ג
הרמב"ם
הרבי מליובאוויטש (אותו מאמר, מאמר קודם באותה סדרה)
המשך ר"ה תש"ג
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הרבי הריי"צ)
קונטרס העבודה
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הרבי הריי"צ)
מגלה עמוקות
מגלה עמוקות (ר' נתן נטע שפירא)
ספר המאמרים עטר"ת / תרע"ח, וכן מאמר כי קרוב אליך תשי"א
הרבי הרש"ב (עטר"ת, תרע"ח); הרבי מליובאוויטש עצמו (תשי"א)
ספר המאמרים תרח"ץ, תש"ד, תרצ"א, ה'ש"ת
כ"ק מו"ח אדמו"ר (הרבי הריי"צ)
Alter Rebbe (Likutei Torah) e Rebeim posteriores (não nomeados)
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar abre citando o dikduk conhecido em Likutei Torá e nos discursos dos Rebeim seguintes: por que o versículo diz 'Shuva Yisrael' e não 'Shuva Yaakov', já que Yaakov precisaria mais de teshuvá do que Yisrael. Essa pergunta é o ponto de partida de todo o maamar.
ד"ה אתם נצבים
הרבי (מאמר קודם, אותה שנה, ה'תשמ"ב)
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar remete a um maamar anterior da mesma temporada (Parashat Nitzavim, תשמ"ב), onde já foi explicada a divisão geral de Israel em duas dragot, יעקב וישראל, e a diferença entre elas (עקב = mais abaixo, לי ראש = mais acima).
Alter Rebbe
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar traz o psak do Alter Rebbe na Igueret HaTeshuvá: que a própria teshuvá (sobre pecados no sentido simples) é uma mitzvá de asseh de origem da Torá. Isso serve de base para descrever o primeiro nível, mais simples, de teshuvá (teshuvá peshutá, ligada ao vidui).
זהר, נפש כי תחטא תווהא
Zohar
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar usa a expressão do Zohar de espanto ("תווהא") diante da possibilidade de pecado, para mostrar que, do ponto de vista essencial de Yisrael, o pecado (mesmo no sentido de chisaron) não tem lugar; ele só acontece por causa do 'olam' (lashon he'lem vehester).
כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו
Chazal (אמרו רבותינו זכרונם לברכה)
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar cita este ditado dos Sábios sobre Avraham/Avram para explicar por que, ao contrário de Avraham, existe 'Yaakov sheb'Yisrael veYisrael sheb'Yaakov' — ou seja, cada nome (Yaakov e Yisrael) contém também o outro.
מאמרים קודמים על ראש השנה (זה היום תחלת מעשיך / זכרון ליום ראשון)
הרבי (מאמרים קודמים, אותה שנה, ה'תשמ"ב)
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar retoma o que já foi explicado em maamarim anteriores desta mesma temporada sobre Rosh Hashaná e o 'binyan hamalchut': os dois aspectos 'zeh hayom techilat maasecha' (revelação de cima para baixo) e 'zicharon leyom rishon' (elevação de baixo para cima), e os usa como paralelo para os dois pirushim de 'Shuva Yisrael'.
כתבי האריז"ל — התשובה צריכה לכלים ולבושים
Arizal
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
O maamar usa este ensinamento do Arizal para explicar por que, depois de 'Shuva Yisrael' (a teshuvá 'l'daleg shor', acima de medida e limite), o versículo ainda acrescenta 'Kechu imachem devarim': a Torá e as mitzvot (os 'devarim') são os כלים ולבושים que recebem e contêm essa teshuvá elevada.
Alter Rebbe (Siddur im Dach)
- T20 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ה' תשרי, ה'תשמ"ב
No fechamento (perek ג), o maamar se apoia neste maamar do Siddur para dizer que a coroação do Rei em Rosh Hashaná é extraída de 'penimiyut hata'anug' (o prazer interior), ligando isso ao 'oneg Shabat' de Shabat Shuvá como fonte da mesma coroação.
המשך תער״ב, רד״ה זה (תרע״ג)
כ״ק אדמו״ר מהורש״ב (הרש״ב)
רד״ה שובה ישראל (תרצ״ה ותש״ד)
כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ (הריי״צ)
כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש (מאמר קודם שלו, מודפס לעיל באותו ספר)
פרדס רמונים, שער כג (שער ערכי הכינויים)
ר׳ משה קורדובירו (רמ״ק)
עץ חיים, שער ג (שער סדר האצילות)
האריז״ל (מובא ע״י ר׳ חיים ויטאל)
משנה תורה, הלכות תשובה
הרמב״ם
תניא (ליקוטי אמרים ואגרת הקודש)
אדמו״ר הזקן
אדמו״ר הזקן (תו״א); כ״ק אדמו״ר הרש״ב (קונטרס העבודה)
Alter Rebbe
- T22 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ו' תשרי ה'תשמ"ט
É a base central: o מאמר abre dizendo que 'שובה ישראל' é explicado em Likutei Torah, e desenvolve dali o sentido de 'עד הוי' אלקיך' (que שם הוי' vire בחינת אלקים perante העצמות), o pshat de 'שובה' em dois sentidos, e a explicação de 'כי כשלת בעונך' como quem tropeça e cai também na cabeça.
ספר השיחות ה'תש"ת
Frierdiker Rebbe
ד"ה שובה ישראל, נוסחים קודמים (תשל"ו, תש"מ, תשמ"א)
Lubavitcher Rebbe (נוסחים קודמים של אותו כ"ק אדמו"ר שליט"א)
- T22 · שובה ישראל, ש"פ וילך, שבת שובה, ו' תשרי ה'תשמ"ט
A hearah remete a versões anteriores do mesmo מאמר ('וראה גם ד"ה זה'), em ספר המאמרים מלוקט חלק א ובקונטרס שבת שובה - ו' תשרי תשמ"ט, indicando que este é mais um elo na mesma série de מאמרי 'שובה ישראל' ditos em anos diferentes.