<p class=bodytext><span class=cup>רבות</span> קהלת קיד"א זח"א עמוד מ"ה ח"ב רע"א ח"ג של"א של"ב של"ו תק"ג. ברכות י"ב ב' יג"א שבת כז"ב זבחים יח"ב מנחות ל"ח א"ב מ"ג א"ב נדרים כ' ב'. ילקוט ח"א רסו"ב רצג"א ח"ב ט"א קיח"ג קמב"ד קפז"א קפט"ב. בחיי ג"א יד"ד כא"א לח"ג צט"ב קנז"ד קעח"ג קעט"א ריט"ד. של"ה סט"א עב"ב עג"א קיא"ב קיב"א קכב"ב קע"אב. </p>
<p class=bodytext><span class=cup>רבות</span> קהלת קיד"א ע"פ שמח בחור בילדותיך והלך בדרכי לבך א"ר שמואל בר ר' יצחק בקשו לגנוז ס' קהלת מפני שמצאו בו דברים שהן מטין לצד מינות אמרו זה חכמתו של שלמה כו' משה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם שלמה אמר והלך בדרכי לבך הותרה הרצועה לית דין ולית דיין, כשאמר כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט אמרו יפה אמר שלמה עכ"ל וע' זח"א עמוד קס"ט ח"ב עמוד רנ"ה, וכ"ה במד"ר בפ' אמור ר"פ כ"ח כנ"ל סעיף ב', והבחיי פ' ראה הביא בשם הרמב"ן שכוונת שלמה הוא לבאר שניתן הרשות והבחירה ביד האדם לעשות כפי חפצו ורצונו ולכן אמר שמח בחור כו' והלך כו' ודע כו' כלומר זה תלוי בך ע"כ צריך להתחזק לבחור בטוב. </p>
<p class=bodytext><span class=cup>בחיי</span> ר"פ בראשית ד"ג ע"א פי' וזכרתם דגבי מצות ציצית שהוא לשון ריח, כי ריח הוא זכרון הדבר וכענין שכתוב בקרבנות ריח ניחוח אזכרתה לה' ר"פ צו ו' ח', ובפ' ויקרא ב' ב' פירש"י הקומץ העולה לגבוה הוא זכרון המנחה שבו נזכר בעליה לטובה ולנח"ר עכ"ל. וכתיב בציצית וראיתם אותו וזכרתם והיינו ג"כ ריח כמ"ש וריח שמלותיך שהוא ציצית כריח הלבנון ור"ל כי זכרון אותם המצות כזכרון לבנון והלבנון הוא החכ' אשר מצות ציצית רומזת אליה ול"ב חוטין כנגד ל"ב נתיבות פליאות חכ' עכ"ד בשינוי לשון קצת. וע' עוד בבחיי ס"פ יתרו צט"ב ע"פ אזכיר את שמי ומלת אזכיר מלשון אזכרתה שהוא המשכת הריח כו' ובאורו אמשיך את הרצון לשמי עכ"ל והיינו כענין נח"ר כו' נשמע מדבריו דהריח זהו המשכת רצון העליון בבחי' שמו וע' בזהר ר"פ צו דכ"ו ע"ב מענין כמאן דאריח ריחא, וענין הריח שבחכ' זהו כענין שמן המשחה שהשמן עצמו הוא חכ' וכאשר מאיר בו הארת הכתר זהו בחי' ריח וזהו שהיו נותנים בשמן המשחה בשמים ראש מר דרור כמ"ש מזה בלק"ת ס"פ נשא סד"ה זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו, ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני בפי' אריתי מורי עם בשמי אכלו רעים כו', וזשארז"ל גבי אתרוג שיש בו טעם וריח היינו הטעם שרשו מחכמה חך מה כל חיך הטועם, והריח מבחי' הכתר ועמ"ש ע"פ לריח שמניך טובים, ולפמש"ל בשם הבחיי דפי' ריח המשכת הרצון נח"ר י"ל שזהו המשכת התענוג בחכמה כמ"ש בת"א בד"ה זכור את יום השבת לקדשו דרוש הראשון פי' לעשות את השבת, כי שבת עצמו הוא חכמה ולעשות את השבת בחי' וקראת לשבת עונג להמשיך תענוג העליון בחכמה והיינו ע"י מעשה המצות אשר קדשנו אשר הוא תענוג העליון, וגם כמו יחוד או"א שבק"ש הוא אור חדש הנמשך מאא"ס ממש ע"י</p>
<p class=bodytext>הכתר אלא שנמשך ע"י חו"ב שבהם וע"י מאיר באבי"ע ע' ביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י וע"פ הראיני את מראיך, ע"כ י"ל הפי' וזכרתם את כל מצות שיהי' בבחי' ריח שהוא אור מקיף דכתר, ועמ"ש בת"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני דעיקר ריח זהו או"מ דתשובה הנק' ריח בוגדיו ושיהי' בבחי' בגדיו שהוא לבושי' דהמצות ג"כ מעלה זו זהו וזכרתם את כל מצות. והנה י"ל כמו שהקומץ זהו הריח של המנחה כמו"כ ל"ב חוטי הציצית הם בחי' הריח של הטלית וזהו וריח שמלותיך כו'. או י"ל ע"ד מ"ש רש"י בשה"ש ע"פ לריח שמניך כמו הריח שנודף למרחוק כך ענין הנוראות שהי' ביצי"מ. א"כ עד"ז הוא ענין וזכרתם את כל מצות שיהי' ריחם נודף למרחוק והיינו פירותיהם בעוה"ז כמ"ש הבחיי פ' תולדות דל"ח ע"ג כענין שארז"ל כל הזהיר במצות ציצית זוכה לטלית נאה כו' ע"ש ע"פ ורב דגן ותירוש. </p>
<p class=bodytext><span class=cup>בפ'</span> בראשית די"ד ד' ע"פ ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, ותרא זו ראית הלב כו' כי הלב והעינים סרסורי התאוה וכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וא"כ זה אזהרה לבלתי נטות אחרי עץ הדעתוהיינו ע"י וראיתם אותו כו' הפך ותרא האשה כי טוב העץ כו'. </p>
<p class=bodytext><span class=cup>בפ'</span> נח כ"א א' ע"פ וישימו את השמלה על שכם שניהם ולכן ישראל מבני שם שקבלו את התורה זכו למצות ציצית שנאמר בה וריח שמלותיך כו', והנה לבושי' כתלג חיור זהו הטלית ושיהי' בו ריח זהו מבחי' ושער רישי' כעמר נקא שהוא חוטי הציצית ע"ד הנותן שלג כצמר דפי' בסידור שבבחי' לבושי' כתלג חיור יאיר מבחי' ושער רישי' כעמר נקא ועמ"ש מזה בהביאור ע"פ שבת שבתון הוא. </p>
<p class=bodytext><span class=cup>תפלה</span> לעני חסר ה' נרנח"י רק נפש עש"ן שפיכת נפש למען יזמרך כבוד, וכן באדם התפלה בד"ה ואתחנן, מלמטלמע"ל, אבל תורה ח"ע בה גילוי, כי מל' לא שייך רק על נפרד ויש וביש אין שורה א"ס לכן שואלת מז"א בעלה שבו חכמה כו' וע"ד שהמשל אין מסתיר כך לא יסתיר כו', אבל תורה ח"ע גילוי א"ס א"כ ההמשכה מלמעלה למטה, וזהו שדוד לא הי' לו חיים כו' תורה באור פניך מלך חיים כו' ועד"ז הברכה. והנה ענין מאור עינים כי באמת ואין אלקים עמדי וכמו משלי שלמה לגבי שלמה אין המשל מסתיר. בילקוט פ' צו ע"י שלמים ישא פניו היינו כי שלום כלי לברכה ע' בת"א פ' נח, ולהעיר מענין תפלה למשה קב"ה מצלי ג"כ מלמטלמע"ל.</p>