אור התורה, יתרו ועקב

<p class=bodytext>פי"ד דרנ"ו ג' בפסוק ביום השביעי נשיא לבני אפרים, אפרים מעוז ראשי שם חשב ג' אומות מואב אדום פלשתים וצ"ע), ועכ"ז קצת עמון ומואב טיהרו בסיחון.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> מהו שעכשיו ניתנו רק שבעה ולעתיד יהיו כל העשרה, ועמ"ש מזה בסדור בד"ה עלי עשור, ויש להקדים שבאצילות יש ע"ס ובהיכלות דבי"ע הם שבעה היכלות הנזכר בזוהר פ' בראשית וס"פ פקודי, ובפרדס שער היכלות פ"ט הקשה למה הם ז' היכלות ולא עשר כו', והתירוץ פי' בספר עמה"מ שער עולם הבריאה רפ"ז כי עולמות בי"ע עקרם ושרשם אשר נמצא בהם תדיר הם שבעה ספירות לבד שהם גג"ת נהי"מ לפי שהתהוותם מז' כלים דעולם התהו שנשברו כו' והמוחין דבי"ע אינן תדירים בעולמות הללו ולא ימצאו בהם כ"א באתעדל"ת בסוד מ"ן כו' ושם פ"ח ביאר אשר שבעה היכלות הם המלכיות של שבעה ספירות הנ"ל כי היכל כמנין שם אד' היכל קה"ק בגדולה היינו חסד כו', וזהו ענין בא"י כו' מלך העולם שבחי' עולם נמשך מבחי' מלך וכמ"ש בד"ה שובה ישראל עד, עכ"פ הרי ביאר שענין ז' היכלות אלו דבי"ע היינו מבחי' חסד עד מל', וע"ש פכ"ה משער הנ"ל, ומ"ש תדיר זהו ע"ד שרש ותוספת אשר כמ"כ ז"א דאצילות נאצל בסוד שרש רק ו"ק והמוחין באין לו בסוד תוספת ונוק' רק נקודה א', וידוע שזו"ן הם שרש דבי"ע, לכן עד"ז בבי"ע יש תדיר בסוד שרש רק ז' ספירות כנ"ל ולעתיד יהי' בזו"נ ג"כ בסוד שרש ע"ס, כמ"ש בלק"ת בזכריה ע"פ ביום ההוא יהיה, ע"כ לע"ל יהיו כל העשר בארץ ישראל, אך עכ"ז צ"ל מאחר שע"י העלאת מ"ן נמשכין המוחין לבי"ע והרי עכ"ז לעולם הם בבי"ע רק שבעה היכלות.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> מתחלה צריך להקדים ענין ההיכלות מהו והוא מבואר בתו"א ח"ב בפ' שלח בד"ה ענין המרגלים ובד"ה טובה הארץ מאד מאד שזהו ענין מ"ש בת"ז אנת הוא דאפיקת כו' עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין כו' אשר העלמין הם סוד ההיכלות וכמ"ש בע"ח שמ"א שבחי' העולם עצמו זהו ענין ההיכלות, והיינו כי עולם מלשון העלם שהוא מעלים ומסתיר וכמו בחי' בית המגין על האדם בקיץ מפני החמה כו' נמצא מסתיר על האור שיומשך רק ע"י חלון כו', ושם נתבאר דשרש ההיכלות נמשך מבחי' עגולים שהוא מה שההשפעה היא בבחי' מקיף עדיין על המקבל ואינו מאיר בבחי' גילוי ממש, ולכך נמשכו מזה ההיכלות שהם בבחי' מעלימים ומסתירים, ועיין בתו"א פ' וישב סד"ה ש"ה כו' היינו כחולמים שענין החלום שיש בו שני הפכיים כאחד זהו שרשו מעגולים שהם למעלה מהתחלקות ולכן נתלבש למטה בדבר שלמטה מהתחלקות היינו החלום, והוא ע"ד התלבשות בחינה שלמעלה מהדעת דוקא בבחינה שלמטה מהדעת, וכמו שרש הבהמה מבחי' בהמה רבה שלמעלה מהאצילות, וכמ"ש בד"ה וספרתם לכם בענין חטה שאין התינוק יודע לקרות אבא כו', וזהו ענין אלביש שמים שהם עגולים קדרות בחי' חשך דהיינו כחולמים ע"ש.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ועד"ז</span> הוא ענין השראת העגולים על ההיכלות, שההיכלות מעלימים ומסתירים עד שבהשתלשלות למטה נמשך מזה העלם גמור חשך עוה"ז בחי' היינו</p>

<p class=bodytext>כחולמים אותותינו לא ראינו שינה, והמשכה זו דוקא מבחי' העגולים סוכ"ע שמשם דוקא התהוות היש ודבר נפרד כמ"ש בד"ה יביאו לבוש מלכות, ועמ"ש ע"פ חנכת הבית לדוד בענין לבוש בית, ועיין בע"ח שמ"א פד"ה מענין לבושים והיכלות שהם בתים, אך צ"ל לאנהגא בהון עלמין לעשות מההעלם גילוי וכמ"ש לע"ל ולא יכנף עוד מוריך כו', והיינו ע"י עבודתינו בסומוע"ט להפוך העלם נה"ב והגוף הנמשכים מהיכלות דק"נ שהם העלם היותר גס, וזהו גם את העולם נתן בלבם שע"י שכובש נה"ב תחת נה"א עי"ז נמשך למעלה ג"כ להיות אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין, כי הנה"א מבחי' ע"ס דיושר שהם בחי' גילוי ולא העלם כמ"ש את האדם ישר, ואפשר שלכן ההיכלות רק ז' נגד ז"ס כי ההעלם יותר כשאין הג"ר מאירין שהחכמה נק' אור ולכן הכסיל בחושך הולך ובע"ח שמ"א פ"ד משמע שאף באצילות יש היכלות והן ג"כ רק ז' היכלות אף ששם יש ע"ס והוא מטעם הנ"ל, ואף ששרשן מהעגולים והעגולים הם ע"ס הנה העגולים עצמן הם אדרבה למעלה מבחי' קוין והתחלקות כו' כנ"ל. ומ"מ בזוהר ובפרדס נזכר היכלות רק בבי"ע.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כמו שיש ז' היכלות כך ניתן לישראל ארץ שבעה עממין שהוא להפך ולברר השבעה מדות הרעות הנמשכים מהיכלות דק"נ ואזי נעשים היכלות דקדושה ז' בחי' ומה שעי"ז נמשך אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין היינו המשכות ג"ר כח"ב שנמשכו להיות מוחין לז' היכלות הנ"ל והוא ע"ד הנז' בד"ה באתי לגני בענין שעל ידי עסק התורה ממשיכין מוחין לז"א, ויש בזה כמה בחינות מוחין דיניקה ואחר כך מוחין דגדלות אשר מוחין דיניקה הוא השכל של המדה ומוחין דגדלות הוא שממשיכים בהמדות מוחין עליונים יותר מה שאינו שייך כ"כ לטעם של המדה שיאירו ג"כ בז"א.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ועד"ז</span> נק' א"י ארץ זבת חלב ודבש פי' חלב הוא בחי' יניקה שממשיכים בז' מדות הנ"ל מבחי' חלב שהם מוחין דיניקה וכענין ספירת העומר כמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון, ודבש הם מוחין דגדלות, ולכן א"ש שאף שממשיכים המוחין עכ"ז הם רק ז' היכלות כי המשכת מוחין אלו דיניקה וגדלות הם בהמדות, אשר עכ"ז המוחין מאירין ע"י המדות אף שהם מוחין דגדלות אינן מאירים בעצמם כ"א ע"י המדות לכן הם באים בסוד תוספת ולא בבחי' שרש, אכן יש בחי' שהג"ר מאירין בעצמן שלא ע"י המדות כלל וכנז' בד"ה והי' מדי חדש, שבר"ח מקבלת המל' ממוחין דאו"א עצמן שלא ע"י ז"א כו' והוא בחי' עליונה יותר, כי קדש מלה בגרמה הוא כנז' הענין בפ' אמור צ"ד ב', ונתבאר בסידור כי המדות שייכים לעולמות משא"כ חו"ב וכו' ועיין בתו"א סד"ה ואלה שמות בנ"י ובביאור דאלה מסעי בענין תיקון ואמת, שהחכמה נק' אמת שהוא גילוי כמו שהוא לבדו הוא כו', ובד"ה באתי לגני בענין עמקו מחשבותיך, וזה יהי' לע"ל ואז ינתנו כל העשר עממין דהיינו שיהי' ג"כ בירור כח"ב דתהו בשלימות לכן יבואו ג"כ ג' בחי' קני קניזי קדמוני לישראל שהם מה שנפלו מכח"ב כמ"ש במא"א אות קוף סמ"א וז"ל קני קניזי קדמוני הם הג' קליפות שכנגד ג"ר, קני קס"א קניזי זקן חכמה קדמוני כתר עכ"ל והי"נ הביא שכ"כ באריכות בלק"ת פ' לך לך בדרוש הפסוק את הקני</p>

<p class=bodytext>כו', ועיין זח"ג נשא דקכ"א סע"ב ובפי' הרמ"ז שם, משא"כ עכשיו הם רק ז' עממין בירור ז"ת כנ"ל, ויש להעיר לענין הקני מבחי' קן צפור.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ביאור הענין י"ל עפמ"ש בלק"ת שם והזיין מהם שהם תחתונים יכלו ישראל לכבוש אבל הקליפות שהם נגד ג"ר שלה לא יכלו שהם קליפות דקות ביותר וגדולות והם קני כו' קני נגד בינה כו' קניזי נגד חכמה שבו זקן זה שקנה חכמה ובקליפות נקרא קניזי קדמוני נגד כתר כו' עכ"ל.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>וענין</span> דקות י"ל בשני ענינים הא' ע"ד קליפות דאצי' נגד בי"ע אשר שם הרע דק ביותר ואינו נרגש כ"כ לרע, ועכ"ז גדול יותר כי הוא בענין גבוה יותר כו', וכמו הרהורי עבירה קשים מעבירה לפי שהמחשבה מג"ר ופגם קטן שם רע יותר מפגם גדול באברים החיצונים ועד"ז וויתר על ע"ז כו' ולא וויתר על ביטול תורה שהוא כמו באברים הפנימיים אפילו נקב משהו טריפה ובאברים החיצונים אפילו נקטעה ידו יוכל לחיות ועד"ז הרע דקני קניזי קדמוני בג"ר אף שהוא דק גרע מהרע הגמור דז"ת כו', ועמ"ש בד"ה בחרבי ובקשתי וסד"ה שכם אחד וסד"ה אני חומה, גם כענין מדין שנאת חנם גרוע מז' עממין כו' בד"ה החלצו. הב' י"ל דקות שענינם הרע שבחו"ב כמו חכמות רעות חרטומי מצרים כו' וגסות מדות רעות ניאוף כו' והם גדולות יותר אף שהן דקות, גם בד"ה מה טובו שכל מה שלמעלה יותר הפגם יותר כו', ולכן ראשית גוים עמלק ואחריתו כו', ועכשיו עיקר הבירור במדות והחכמה להמשיכם במדות תורה כשר ופסול כו' ולעתיד יתבררו כח"ב דתהו ע"י עין בעין יראו.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בע"ח שער כסה"כ חשבון ז' היכלות אינו כמ"ש העמה"מ שהן מחסד עד מל', כ"א שהיכל השביעי היינו היכל קה"ק הוא בינה וכ"מ פשט ל' הזהר פקודי דרס"א וגם משמע כן ממ"ש בינה מקננא בכורסייא משמע עכ"פ בינה מאיר בבריאה ולא חסד לבד, וכ"כ באריכות בע"ח שמ"ז ספ"ד בבריאה א"א ואבא אין להם רק ו"ק ואמא יש לה פרצוף שלם כי אמא מקננא בבריאה כנ"ל וכתר וחכמה דאצילות גנוזין בה לכן אין להם גילוי רק בסוד ו"ק לבד אך אמא שנגלית בבריאה לכן פרצופה בבריאה שלימה ואמנם זהו עצמו מ"ש אמא עילאה מקננא בכורסייא פי' אמא דבריאה עצמה מקננא בכורסייא כי משם נוכל לומר שמתחלת עולם בריאה כי א"א ואבא דבריאה מכוסים כנ"ל, נמצא בזה א"ש ענין ז' היכלות דבריאה אשר היכל ז' הוא בבינה כמש"ש בע"ח שער כסה"כ דהיכל ק"ק כולל כח"ב והיינו שהוא עיקרו בינה דבריאה וכתר וחכמה גנוזים בה לכן אין להם היכל בפ"ע.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> מבואר שם בע"ח שמ"ז פ"ה ההפרש בין בריאה ליצירה שביצירה גם הבינה אינה מאירה כ"א ע"ד א"א ואבא בבריאה היינו שבינה אין לה רק ו"ק לבד כי אור היצירה הוא רק מז"א כו' ע"ש, וא"כ עד"ז נוכל להעמיד דברי עמה"מ דלעיל שאומר שהשבעה היכלין הם רק ז"ת ולא ג"ר היינו אף לא הבינה כ"א היכל השביעי הוא חסד, ונאמר שדבריו יתכנו בעולם היצירה אשר שם גם הבינה אינה בגלוי לכן עיקר היצירה הם ז"ת ממש, ומ"מ גם לדבריו היכל הז'</p>

<p class=bodytext>כולל ג"כ ג"ר כדמשמע ממ"ש בשער שמיני פ"ט דמ"ז ע"ג, ודברי הע"ח הן בהיכלות דבריאה.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>וביאור</span> הענין שהבינה מאירה בגילוי ולא החכמה יובן ממ"ש בד"ה ראה אנכי נותן בענין משכיל לאיתן אותיות איתן משמשות לעתיד שלעתיד דוקא יהי' גילוי בחי' עצם החכמה הנקרא משכיל וכמ"ש בד"ה ששים המה מלכות בפי' מעין מבית ה' יצא והשקה כו'. ועד"ז י"ל ענין עמון ומואב טיהרו בסיחון כי עמון בינה ושיתברר בחי' בינה דנה"ב ע"י ההתבוננות ומזה יבא לבחי' מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים וכענין שכינתא עילאה, עמון אותיות נועם, ומואב בירור חכמה דקליפה שמבחי' ער מואב יתברר להיות ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים ע"י עסק התורה לכו לחמי בלחמי, ועיין זח"א בהקדמה ד"ו ע"ב גבי הוא הכה את שני אריאל מואב כו' דהוו מאב דבשמים ועמ"ש בד"ה הנך יפה רעייתי.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ולכאורה</span> י"ל דא"כ כבר יש גם עכשיו בירור חו"ב דתהו ואיך אומר שרק לעתיד יהי' בחי' זו, אך הענין צ"ל שזהו ע"ד ישסו"ת שהם או"א תתאין משא"כ או"א עילאין וכ"ש פנימית או"א. וגם כי ישסו"ת הם בכלל ה' דשם הוי' ושניהם נק' אימא ואו"א עילאין הם היו"ד ושניהם נק' אבא כמ"ש הרמ"ז ס"פ קרח בשם הע"ח, ולכן מה שטיהרו מקצת עמון ומואב הם ע"ד ישסו"ת ששניהם בחי' בינה, והיינו כמ"ש בע"ח שהיכל הז' הוא בינה, וענין פי' שטיהרו בסיחון היינו ע"י עסק התפלה והתורה כמ"ש בפי' וענין סיחון בד"ה ע"כ יאמרו המושלים, וי"ל דהיינו לת"ח ששרשן מבריאה אשר שם היכל הז' הוא בינה ע"כ יכולים לברר גם מבחי' בינה דתהו ולזה התנאים ידעו גם עניני כישוף כדי להורות ע"ז, וגם זהו קצת מהחכמים הגדולים כמו הרמב"ם שבירר מחכמות פלסופיא של אריסטו כו', משא"כ נשמות דיצירה שם ז' היכלות מחסד ואילך ע"כ לא יוכלו לברר מבחי' חכמות חיצוניות כחכמת אריסטו ואסור לו להתעסק בהן וכמ"ש בש"ע יו"ד ה' ת"ת, ונשמות דבריאה הן רק נשמות התנאים.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ענין כנור של שבעה נימין ולימוה"מ של שמונה נימין, מפרשי' דעכשיו ההמשכה מז"ת ולימוה"מ יאיר אור הבינה, אך לפמ"ש דבענין שבעה היכלות בינה נק' היכל השביעי, א"כ י"ל כמ"כ כנור של שבעה נימין זהו ג"כ מבחי' בינה דוגמת ז' היכלות, ולפ"ז כנור של שמונה נימין זהו התגלות החכמה, לפ"ז ענין שבע ביום הללתיך זהו להמשיך בחי' בינה בז"ת.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כשמחשבים ז' היכלות מהבינה עד מ' אזי הענין שיסוד ומ' שניהם היכל אחד והוא היכל לבנת הספיר ע' זח"א פ' בראשית דמ"א ע"ב ופי' במק"מ שם וז"ל היכל הראשון נק' לבנת הספיר לפי שהוא כולל יסוד ומלכות ספיר הוא יסוד לבנת הוא מ' שהיא נוקבא, וכ"כ בפרדס שער ההיכלות פ"א ובערך לבנת הספיר, ועיין זח"ב פקודי דרמ"ה ע"א, ובמא"א אות למ"ד סעיף יו"ד ובסה"מ סי' י"א פי' דהוא מ' ויסוד שביסוד וזה צ"ע, וא"כ לבנת הספיר מורה על יחוד יסוד ומ' לכן הם א' כי זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם תרי פלגי דגופא, וזהו דוקא</p>

<p class=bodytext>כשממשיכים מבינה שבכח זה דבינה נמשך יחוד זו"נ בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, משא"כ כשמתחילים ההיכלות מחסד נחשבו יסוד ומ' לשני היכלות לפי שאין אז יחוד גמור וא"כ ענין שבע היום הללתיך להמשיך מהבינה ויהי' יחוד זו"נ וזהו מעלת הכנור של שבעה נימין.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ויש</span> להעיר מענין מ"ש בזהר ע"פ כי שאל נא לימים ראשונים למן היום כו' שהוא בו"ק דז"א, משא"כ בבחי' בינה כתיב שלח תשלח את האם לפי שהוא עלמא דאתכסיא בזהר ויצא דקנ"ח ע"א, ובפ' בראשית ד"א ע"ב פי' בינה נק' מי דקיימא לשאלה, משא"כ למעלה מהבינה לא שייך אפילו שאלה וע"ש במק"מ פי' ימים ראשונים הם ז"ת דא"ק כו', וא"כ לע"ל שיהי' הכנור של עשרה נימין היינו גילוי ג"ר מה שעכשיו לית תמן שאלה כלל.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> זה עוד ע"ד שנת' בד"ה אלה פקודי המשכן משכן העדות שמ"ע נמשכים מבחי' ו"ה שהם אורות מתלבשים בכלים רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא ול"ת נמשכים מבחי' י"ה הנק' משכן העדות שאין שם השגה כלל ע"כ הם רק בבחי' לא, ע"ד השלילה, ועיין בת"א סד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון, הרי מובן שבחי' י"ה אינו מתגלה עכשיו בשום כלי ואין בזה השגה כלל רק ע"ד לא וכו', וזהו הענין כי שאל נא רק לימים ראשונים ולא בג"ר, וא"כ לע"ל שיהי' הכנור של יו"ד נימין זהו שגם ג"ר יאירו ויתגלו כמו ז"ת כו'.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>ועמ"ש</span> בד"ה כבד את אביך כו' אשר אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן כבוד או"א, היינו שעי"ז מאירים ג"ר ג"כ בגלוי כמו ז"ת, וזהו ענין והשיב לב אבות ג"ר על בנים ז"ת, וז"ש ביום ההוא יהי' הוי' אחד דפי' האריז"ל שג"ר הנק' י"ה יהיו קבועים בז"א שהוא ו"ה כו'.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>עיין</span> בבחיי פ' תולדות ע"פ ויקרא שמה רחובות שהוא ענין ואם ירחיב ה' את גבולך כו' ונסבה ורחבה למעלה, וענין רחובות שהוא בינה עיין באג"ה ססי' ט"ו, ועמ"ש ע"פ מן המיצר השופר שצדו א' צר רומז למל', וצדו א' רחב רומז לבינה, ועד"ז ה' גדולה לאה ה' קטנה רחל, כי בבינה התגלות התענוג. עיין מד"ר בראשית פכ"ג ע"פ כי שת לי אלקים זרע אחר כו', והיינו ממואב שהוא חכמה דתהו, דהיינו מאב, ועמ"ש ע"פ בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר כו', ומעלת אב ע"ד כלאב כולו מאב כו'.</p>

<p class=bodytext><span class=cup>עמ"ש</span> ע"פ הללויה הללו אל בקדשו שיש בו יו"ד שבחים זהו ע"ד של עשר נימין. לענין ואם ירחיב יש להעיר מענין צדקה שנאמר מתן אדם ירחיב לו עיין מד"ר פ' בהר, עיין בד"ה הבאים ישרש בענין רחבה מצותך מאד ובאג"ה סי' י"ז ד"ה נודע דבאתעדל"ת ג"כ מענין רחבה מצותך, במד"ר תולדות פס"ד ע"פ ויקרא שמה רחובות כנגד משנה תורה שנאמר ואם ירחיב, תילים סי' קי"ט מ"ה ואתהלכה ברחבה, ובאג"ה סי' י"ג ד"ה מה רב טובך פי' שמבחי' שמאל נמשך ג"כ הגבול והצמצום בעבודת ה' כו', היינו כשיעור לצאת ידי חובתו כמו בת"ת פ"א</p>

<p class=bodytext>שחרית כו', אך בחי' ימין הוא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום ואתהלכה ברחבה כו' ולא די לו לצאת ידי חובתו לבד אלא עד בלי די כו'. ואפ"ל עי"ז נמשך ג"כ מלמעלה ואם ירחיב ה' את גבולך, דהיינו ע"י כי תשמור את כל המצוה כו'. ועיין ילקוט בשם הספרי. עמ"ש ע"פ הרחב פיך ואמלאהו בד"ת כתיב בבוך במדבר בד"ה ועתה יגדל נא, ובחנה רחב פי על אויבי בש"א רסי' ב', ושם מענין שהגבול נמשך מקו המדה, וע"י הברכה בקו המדה כענין ועתה יגדל נא ביו"ד רבתי נמשך תוספת ורבוי וזהו ענין ואם ירחיב וכו' את גבולך כו', ועמ"ש ע"פ אלה תולדות יצחק בפי' ואלה מוסיף, מוסיף ומרחיב הגבול של הקדושה, וכענין שמוסיפים מחול על הקדש בשבת כו'.</p>