← voltar ao maamar⌂ Yom KipurLinhagem

מכתב אודות מדת אהבת ישראל, אסרו חג הסוכות תש"ח

Frierdiker Rebbe (מוהריי"צ) · ספר המאמרים — אדמו"ר הריי"צ · ספר המאמרים > תרצ"ב-תרצ"ג > תרצ"ב > בס"ד. מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק. > נד
Trecho localizado automaticamente na Biblioteca Chabad pela frase «כי ביום הזה». Mostra a página encontrada e as seguintes. Se não for o lugar certo, o robô errou o alvo, não o Rebe.
ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע > ספר המאמרים > תרצ"ב-תרצ"ג > תרצ"ב > בס"ד. מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק. > נד

שמביאו לידי איסור ר"ל. וזהו דכתיב (משלי כ"א כ"ג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, דישנם ר"ל צרות הנפש, דצרות הנפש הם קשים באין ערוך מכמו צרות הגוף, וכמו שהאדם רואה במוחש דחולי הרוח ר"ל קשים מחולי הגוף ח"ו, וצרות הנפש באים ע"י הריבוי בדברים בטלי', ומילוי התאווה גם בדברים המותרים מצ"ע, וזהו שומר פיו ולשונו, ופי' הראב"ע שומר פיו מלאכול, ולשונו מדיבור הרע, ואז הוא שומר מצרות נפשו. ולהיות דמחדו"מ דנה"ב הן התפשטות המדות רעות, לזאת העבודה היא לפעול הביטול בהמדות דנה"ב, והוא ע"י ההתבוננות בגדולת ד' בהתהוות העולמות והנבראי', ואיך שבאמת הכל טפל ובטל לאלקות, שכ"ז יבין גם הנה"ט ע"י שמרגיש זה בנפשו, וכנ"ל בענין שכל הטבעי, והיינו דגם בהנה"ט יובן ויושג שגשמיות העולם מצ"ע הוא מות, והתאוה והחמדה הוא רע שעוד קשה ממות, דע"י השגה זו הרי גם הנה"ט מתפעל ומתבטלי' המדות שלו, שלא זו בלבד שלא ירצה בגשמיות העולם, אלא עוד זאת שגם הוא ירצה שיהי' גילוי אלקות בעולם.

[kitzur][cup]קיצור.[/cup] יבאר דמצוה להביא מן ההדיוט, האהבה הבאה בעבודה בבירור הנה"ב, הנה"ב יש בו ציור קומה, התחכמות להרע, מדות רעות ומהם באים הרהורים ודיבורים רעים, והעצה להיות ד"ת חקוקים במוחו, ויבאר גודל החטא בדיבורים רעים שמעוררי' הרע הנעלם, שומר פיו מלאכל, ולשונו מלדבר שומר נפשו מצרות רוחנים.[/kitzur]

[cup]ענינים.[/cup] <sup>ו</sup><sup>&nbsp;</sup>הנה"ב ציור שלם במוחין ומדות. <sup>ז</sup><sup>&nbsp;</sup>דיבורים רעים מעוררים רע הנעלם.

[cup]וזהו[/cup] אתה הבדלת אנוש מראש, דהנה ביוהכ"פ כל ישראל הם במעלה ומדריגה נפלאה דלפני הוי' תטהרו, דבזה כל ישראל שוים להיות עצומו של יום מכפר וכמ"ש|17 כי ביום הזה יכפר עליכם, ומ"מ הרי בהעבודה דיוהכ"פ יש בזה ג"כ סדר והדרגה, דההתחלה הוא בתפלת מנחה דעיוהכ"פ, ואח"כ בהוידוי הכללי שקודם התחלת העבודה דעצומו של יום, וכל התפלות עד תפלת נעילה שהוא גילוי בחי' ימין העליון לקבל שבים, הנה אז הוא ההתעוררות גם מצד הגוף, שהוא החיים בשרים, וכמאמר|215 למען נחדל מעושק ידינו, דהתעוררות זו הוא גם מה שהנה"ט מתפעל בהתפעלות גדולה, ואדרבא מצד כללות ענין ההתפעלות הרי בהנה"ט הוא ביותר, דזהו ההפרש בין אדם לבהמה, דאדם הוא שכלי ותחלה הוא מבין ואח"כ מתפעל על זה שהבין, ובבהמה הרי תחלה היא ההתפעלות, וכן הוא בהנה"ט שההתפעלות היא ביותר, וזהו דאנוש שהוא חלוש ביותר והוא נמשך אחרי עניני הגוף, ומ"מ ה"ה עלול להתעורר לטוב, והוא ע"י העבודה בהתבוננו' בסדר והדרגה דוקא. וזהו אתה הבדלת אנוש מראש, דגם מדרי' אנוש הוא נבדל ובלתי מקושר בהענינים הלא טובים, והוא ע"י השמירה שלמעלה[ftnref_265_265], ולא זו בלבד אלא עוד ותכירהו לעמוד לפניך, דע"י העבודה בהתבוננות בסדר והדרגה הוא העלי' בסולם

ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע > ספר המאמרים > תרצ"ב-תרצ"ג > תרצ"ב > בס"ד. מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק. > נה

ההתקשרות דתפלה, עד כי גם הנה"ט יכיר את האמת, כי העיקר הוא האור וחיות אלקי, ובא לכלל רצון לחפוץ שיהי' גילוי אלקות בעולם[ftnref_266_266].

[cup]סיום.[/cup] התפעלות הטבעי יותר מהשכלי, ואחר עבודת יו"כ גם אנוש מתעלה.

-------------------- * --------------------