בסייעתא דשמיא. יום ב' דראש השנה*, ה'תשל"ג
(הנחה בלתי מוגה)
זה
היום תחלת מעשיך1. וצריך להבין2, הרי בכ"ה באלול נברא העולם3, ואילו ראש השנה הוא יום ברוא אדה"ר, יום ששי למע"ב, ולמה נקרא תחלת מעשיך. וביותר יוקשה מה שנקרא תחלת (דבחי') מעשיך, היינו, כפי שהבריאה היא בפועל, באורות פנימיים דסדר השתלשלות כו'. דהנה, בשלמא בדרגא נעלית יותר מבחי' מעשיך, כפי שהבריאה היא בבחי' המחשבה, הרי כיון ששם נסקרים כולם בסקירה אחת4, שייך לומר שהאדם הוא בבחי' תחילה. אבל כפי שהבריאה באה בפועל, מעשיך, הרי זה בסדר מסודר של קדימה ואיחור, תחילה וסוף. ועפ"ז יוקשה איך נקרא יום ברוא אדה"ר תחלת מעשיך, הרי אדה"ר הוא אחור למעשה בראשית, דלא אברי עד מעלי שבתא5. ואף שטעם הדבר הוא כדי שיכנס לסעודה מיד6 (כפירוש רש"י, שימצא הכל מוכן), הרי סדר הבריאה בפועל הי' באופן שהאדם נברא בסוף, ואם כן, למה נקרא יום ברוא אדה"ר בשם תחלת מעשיך.
ב) ונקודת
הביאור בזה, שכללות הענין דמעשיך הוא לפי שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים7, וכמארז"ל8 על הפסוק9 שוקיו עמודי שש, שוקיו זה העולם שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לבראותו, עמודי שש, שהעמיד כל מעשה בראשית לששה ימים, והיינו, שהעולם כפי שנשאר במעמד ומצב של תחתון, יהי' דירה לו יתברך, והרי ענין הדירה הוא שבה נמצא הדר בה (לא בהעלם, אלא) בגילוי דוקא, והיינו, שיהי' ניכר בעולם שהוא מעשיך, כפי שיהי' לעת"ל, כמו שכתוב10 ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר, והיינו, שאע"פ שגם עכשיו ישנו כח הפועל בנפעל, כתורת הבעש"ט11 על הפסוק12 לעולם הוי' דברך נצב בשמים, מכל מקום, עכשיו הרי זה בהעלם (ויכול להיות בגילוי רק אצל יחידי סגולה13 ), ולעת"ל יהי' בגילוי באופן שראו כל בשר, אפילו הבשר הגשמי14. וכיון שענין הדירה בתחתונים נעשה על ידי עבודת האדם בקיום התומ"צ, לכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה15 יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, והיינו, שאף שגדלה ביותר מעלת חיי העוה"ב, שזהו כללות הענין דג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ששם הוא השכר על העבודה בעוה"ז, מכל מקום, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, וכמבואר בארוכה בהמשך וככה לאדמו"ר מהר"ש16 שזהו לפי שהגורם הדבר הוא חזק יותר מהנעשה ממנו, והיינו, שדוקא על ידי תשובה ומע"ט בעוה"ז נשלמת כוונת הבריאה.
ועפ"ז
יובן מה שיום ברוא אדה"ר נקרא תחלת מעשיך, כיון שאז התחיל בעולם הגילוי דמעשיך, היינו, שיהי' ניכר בגלוי בכל הבריאה שזהו מעשיך, כי, ביום ברוא אדה"ר נעשה הענין דהוי' מלך גאות לבש17, על ידי זה שאדה"ר הכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך, באמרו לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו18.
ועל דרך זה
נעשה בכל ראש השנה על ידי בני ישראל – אתם קרויין אדם19, בדוגמת אדה"ר, וכמארז"ל20 שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון [וכיון שחותם זה שמבטא את כל מציאותו הוא חותם הוי', הרי זה כמו חותם המלך שאין להשיב21, שנשאר תמיד כו'] – שהם מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך, שתמליכוני עליכם22, על ידי עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך על ידי זה שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'. ולאח"ז עובדים עבודתם במשך השנה כולה בעשיית הדירה בתחתונים על ידי קיום התומ"צ, כפי שהתחיל כבר ביום ברוא אדה"ר, כמו שכתוב23 ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, לעבדה זה רמ"ח מ"ע ולשמרה זה שס"ה מל"ת24, ועד שגם הענין דהוי' מלך גאות לבש קשור עם ענין התורה, כהמשך הכתוב17 לבש הוי' עוז גו', דאין עוז אלא תורה25, וכמבואר ברשימות הצ"צ26 שהתורה נקראת לבוש הפנימי, והמלכות לבוש החיצון, וזהו הוי' מלך גאות לבש, לבוש מלכות, והיינו על ידי שבתחלה לבש ה' עוז היא התורה.
ג) ויש
להוסיף בנוגע לענין הגילוי דמעשיך (גילוי אלקות בעולם, דירה בתחתונים) שנעשה על ידי עבודת האדם, שאע"פ שהגילוי בעולם יהי' לעת"ל, ואילו עכשיו פועלים רק להוסיף אורות באצילות27, אבל זה עדיין בהעלם28, מכל מקום, כיון ששכר מצוה מצוה29, הנה אף על פי ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא30, בהכרח לומר, שגם עכשיו ישנו ענין הגילוי. וזהו הענין דג"ע, שישנו גם עכשיו (כמו שכתוב הרמב"ם31 בפי' עולם הבא, זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד ואח"כ (לאחרי שית אלפי שנין דהוה עלמא32 ) יבוא אותו העולם, אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד כו', ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'), ובכל עולם, שבכל עולם ישנו הג"ע שלו33, גם בעולם העשי'34, ושם ישנו גם עכשיו (בזמן העבודה, שעז"נ ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה) הגילוי שנעשה על ידי המצוה. ועוד זאת, שהעבודה יכולה להיות באופן דעולמך תראה בחייך35. והחידוש דלעת"ל הוא שיהי' הגילוי (לא רק בג"ע שבעולם, אלא) בכללות העולם.
ד) וזהו
שאומרים בר"ה (יום ברוא אדה"ר) זה היום תחלת מעשיך, כיון שדוקא על ידי עבודת האדם מתגלה בעולם שהוא מעשיך, שזוהי תכלית הכוונה בכללות הענין דמעשיך, והוא ענין סוף מעשה (שעלה) במחשבה תחלה36 (למעלה גם מתחלת המחשבה37, מחה"ק דא"ק). ועז"נ זה היום, שמורה על ענין הגילוי דוקא38. וכל זה נעשה על ידי עבודת בני ישראל, עליהם נאמר39 אתם נצבים היום (דקאי על ראש השנה) כולכם, לאחדים כאחד40, וכפי שנמשך אח"כ בפרטיות בפרטי הסוגים שבישראל, ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך. ועל ידי זה באים לשלימות הגילוי שתהי' לעת"ל, ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר10, ואז יהי' גם לימוד התורה שילמד משיח באופן של ראי'41, שזוהי השלימות של לימוד התורה, וכן יהי' גם קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך42, וכמו כן תהי' שלימות העולם, כמו שכתוב הרמב"ם43 שבאותו הזמן כו' כל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר44 כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים (כשם שהמים ממלאים את הים באופן שלא יראה קרקע הים כיון שהכל מכוסה במים), בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, באופן שבשובה ונחת תושעון45, בקרוב ממש.
יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
) ראשי-פרקים בלבד (המו"ל).
תפלת מוסף דר"ה (ראש השנה כז, א).
ראה לקוטי תורה נצבים מז, ג. נא, ב. מאמרי אדוננו מורנו ורבנו האמצעי נצבים ע' תתמ. ובכ"מ.
ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש פינחס רמז תשפב. תוד"ה לתקופות – ראש השנה ח, א.
ראש השנה יח, א. וראה דיבור המתחיל והי' אמונת עתך תרנ"ב (ספר המאמרים תרנ"ב ע' לו ואילך). ובכ"מ.
ברכות סא, א.
סנהדרין לח, א.
תנחומא נשא טז. וראה תניא פרק לו. המשך תרס"ו ע' ג [ה ואילך].
במדב"ר רפ"י.
שה"ש ה, טו.
ישעי' מ, ה.
תניא שעהיוה"א פ"א.
תהלים קיט, פט.
ראה שער האמונה לאדמו"ר האמצעי ספכ"ז. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 113. וש"נ.
ראה שער האמונה פכ"ה. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקלב [ח"ד ע' א'רסד. וש"נ]).
אבות פ"ד מי"ז.
פט"ו (ספר המאמרים תרל"ז ח"ב ע' תיז).
תהלים צג, א.
שם צה, ו. פרקי דר"א פי"א. זהר ח"א רכא, ב. ח"ג סוף פרשת אמור.
יבמות סא, רע"א.
סנהדרין לז, סע"א.
ע"פ אסתר ח, ח.
ראש השנה טז, א. לד, ב.
בראשית ב, טו. וראה המשך תרס"ו ע' ד [ה]. ע' ט [יב]. ספר המאמרים תש"ב ע' 28. ע' 35.
ראה זהר ח"א כז, א. ח"ב קסה, ב. תקו"ז תכ"א (סב, א). שם תנ"ה (פח, ב).
ראה ויק"ר פל"א, ה. יל"ש בשלח רמז רמד.
אוה"ת תהלים (יהל אור) ע' שלח.
ראה עץ חיים שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש יא סימן טז. תניא קו"א קנה, א.
ספר המאמרים תרמ"ב ע' רצז. ע' שא. ע' שיב. דיבור המתחיל באתי לגני תשי"א (תורת מנחם ספר המאמרים שבט ע' רסז).
אבות פ"ד מ"ב. וראה לקוטי תורה פ' ראה כח, ד. לקוטי שיחות ח"ה ע' 243 ואילך. חט"ו ס"ע 247 ואילך. ע' 310 ואילך.
קידושין לט, ב.
הל' תשובה פ"ח ה"ח.
ראש השנה לא, א.
ראה סד"ה זה היום תרס"ו (המשך תרס"ו ע' טו [כב] ואילך). ועוד.
ראה מאמרי אדוננו מורנו ורבנו האמצעי בהר ע' תשב ואילך. ספר המאמרים תרס"ב ע' רצט.
ברכות יז, סע"א.
ע"פ פיוט לכה דודי. ראה המשך תרס"ו ע' יט [כז] ואילך.
תו"ח ויגש רל, א ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכ.
ראה דיבור המתחיל זה היום תשמ"א (תורת מנחם ספר המאמרים תשרי ע' כט ואילך). וש"נ.
ריש פרשת נצבים.
לקוטי תורה ריש פרשת נצבים.
לקוטי תורה צו יז, א ואילך. ספר המאמרים תרח"ץ ע' רא. תרצ"ט ע' 207.
תפלת המוספין. וראה ספר המאמרים תרל"ז ח"ב ע' תכ ואילך.
סוף הל' מלכים.
ישעי' יא, ט.
שם ל, טו. וראה ספר המאמרים שם ע' תשכה ואילך.
תורת מנחם - התוועדויות »
סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים שבה מופיעים כל המאמרי החסידות והשיחות שנשא הרבי מליובאוויטש בהתוועדויות שהתוועד ברבים, וכן מכתבים שכתב לכלל הציבור.