⌂ TodosÍndice temático⚡ RH em Shabat← 2729 →Maamar original ↓
28 de 31 · Torat Menachem (hanachá)
⚡ 1972/5733 · RH caiu em SHABAT (dia 1 sem shofar; shofar só no dia 2)
Mesma keviut deste ano. Em 5733 o 1º dia de Rosh Hashaná caiu em Shabat, igual a 5787 (2026). ver todos os anos assim e o que o Rebe fala sobre isso →

זה היום תחלת מעשיך, יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג - הנחה בלתי מוגה

📖 Ler como LIVRO — texto diagramado em 2 colunas, abreviacoes abertas

Em uma linha Rosh Hashaná é "início dos Teus feitos" porque nesse dia começa a revelação, no mundo, de que o mundo é obra de D'us — feita pela avodá do homem.

Ficha - Quando foi dito: יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג (2º dia de Rosh Hashaná, 5733 / 1972). - Tipo: הנחה בלתי מוגה (registro não revisado pelo Rebe). - Versículo/frase de abertura: "זה היום תחלת מעשיך" — "Este é o dia, início dos Teus feitos" (da tefilá de Mussaf de Rosh Hashaná). - Maamarim anteriores citados como base: ד"ה זה היום תרס"ו (do Rebe Rashab) e ד"ה זה היום תשמ"א (do próprio Rebe, mais tarde). O maamar também se apoia em ensinamentos do Alter Rebe (Tanya) e do Rebe Maharash.

Tema central (3 linhas) O maamar explica por que Rosh Hashaná — dia em que Adam foi criado, o 6º dia — é chamado "início" da criação, mesmo sendo o último dia da Criação. A resposta: "מעשיך" (Teus feitos) não é só a criação em si, mas a revelação de que o mundo é obra de D'us — uma "dirá" (morada) para Ele no mundo material. Essa revelação só começa quando existe o homem, que trabalha para revelá-la — por isso o dia da criação do homem é chamado "início".

O fio do maamar 1. A pergunta: o mundo foi criado em 25 de Elul; Rosh Hashaná é o 6º dia, dia da criação de Adam. Por que chamá-lo "início" dos feitos de D'us? 2. A dificuldade cresce: "מעשיך" fala da criação já em ação (bפועל), em ordem sequencial — não do plano na Mente Divina, onde tudo é visto de uma vez. 3. E ainda: Adam foi criado por último, no fim da obra — como pode seu dia ser "início"? 4. Resposta central: o propósito da criação ("מעשיך") é que D'us desejou ter uma "dirá" (morada) nos mundos inferiores (דירה בתחתונים). 5. "Dirá" significa que Quem mora ali é sentido em revelação, não oculto — que fique claro no mundo que ele é obra de D'us. 6. Hoje isso ainda está oculto; no futuro (לעת"ל) será revelado a todos, "e se revelará a glória de D'us e todo ser de carne verá junto". 7. Por isso os Sábios disseram: "uma hora de teshuvá e boas ações neste mundo vale mais que toda a vida do Mundo Vindouro" — porque é aqui, através da ação, que se completa a intenção da criação. 8. No dia em que Adam foi criado, ele fez D'us ser Rei ("הוי' מלך גאות לבש") ao chamar todas as criaturas para se prostrarem diante d'Ele. 9. Por isso esse dia é chamado "início dos Teus feitos": ali começou a revelação no mundo de que ele é obra de D'us. 10. Todo Rosh Hashaná, o povo de Israel repete esse ato: coroam D'us como Rei através da avodá de aceitar o jugo do Reino dos Céus (קבלת עול מלכות שמים). 11. Depois disso, ao longo do ano, trabalham para construir a "dirá" nos mundos inferiores através do cumprimento da Torá e mitsvot. 12. O terceiro ponto (seif ג): mesmo hoje, antes da Redenção final, já existe uma revelação — o Gan Eden de cada mundo, inclusive o mundo da ação (עשי'), já existe agora, não só no futuro. 13. A novidade do futuro não é que a revelação comece, mas que ela se espalhe a todo o mundo, não só ao Gan Eden. 14. Conclusão (seif ד): "זה היום" indica revelação já agora; através da avodá de Israel chega-se à revelação completa da vinda do Mashiach, quando o mundo inteiro conhecerá D'us.

Conceitos-chave - **דירה בתחתונים** (dirá batachtonim) — o desejo de D'us de ter uma morada revelada nos mundos inferiores, materiais. - **מעשיך** (maasecha) — "Teus feitos": não só a criação, mas ela revelada como obra de D'us. - **הוי' מלך גאות לבש** (Havayá Meleh geut lavash) — "D'us Se revestiu de majestade real"; expressão da coroação de D'us como Rei, feita por Adam e repetida em Rosh Hashaná. - **קבלת עול מלכות שמים** (kabalat ol malchut shamáyim) — aceitar o jugo do Reino dos Céus; é o ato central de Rosh Hashaná, que coroa D'us Rei. - **גן עדן** (Gan Eden) — existe em cada mundo, inclusive agora; é onde a revelação da recompensa da mitsvá já acontece hoje, mesmo antes do futuro. - **לעת"ל** (le'atid lavo) — o futuro/era messiânica, quando a revelação hoje restrita ao Gan Eden se espalhará a todo o mundo. - **סוף מעשה במחשבה תחלה** — "o fim da ação já estava no início do pensamento"; a intenção final da criação (a dirá revelada) é o que a motivou desde o início.

Shofar e a ligação Infinito-mundo NÃO. A palavra שופר (shofar) não aparece nenhuma vez neste maamar — conferi com busca no texto inteiro. Este maamar específico não fala do shofar nem da ideia de que a mitsvá do shofar liga o Ein Sof ao mundo. O tema deste maamar é outro: por que Rosh Hashaná é chamado "início dos Teus feitos", ligado à ideia de dirá batachtonim e à coroação de D'us como Rei. Se o Reuben tem esse maamar sobre shofar e Ein Sof em mente, é outro texto — talvez valha procurar em outro maamar de Rosh Hashaná do Rebe.

Aplicação prática para Rosh Hashaná Rosh Hashaná não é só lembrança da criação passada — é o dia em que cada pessoa recoroa D'us como Rei, como Adam fez. Isso acontece através da קבלת עול, aceitar o jugo do Reino dos Céus, antes de pedir qualquer outra coisa. Depois da coroação, o trabalho do ano todo é revelar, através da Torá e mitsvot, que o mundo é obra de D'us. Mesmo pequenos atos de teshuvá e boas ações hoje já têm valor maior que toda recompensa futura — porque são eles que completam o propósito da criação.

Frases para guardar - "זה היום תחלת מעשיך" — "Este é o dia, início dos Teus feitos." - "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" — "Vale mais uma hora de teshuvá e boas ações neste mundo do que toda a vida do Mundo Vindouro." - "הוי' מלך גאות לבש" — "D'us reinou, Se revestiu de majestade" — expressão da coroação de D'us feita por Adam, repetida a cada Rosh Hashaná.

Temas deste maamar

Zeh hayom - criação do homem e o 'rosh' do ano · ver nos outros anos

Ângulo: R"H (dia da criação de Adão, o sexto dia) é chamado 'início' não por ordem cronológica, mas porque é o dia em que o próprio ato da criação (מעשיך) se torna revelado no mundo, através da coroação de D-us por Adão.

ד) וזהו שאומרים בר"ה (יום ברוא אדה"ר) זה היום תחלת מעשיך, כיון שדוקא ע"י עבודת האדם מתגלה בעולם שהוא מעשיך, שזוהי תכלית הכוונה בכללות הענין דמעשיך, והו"ע סוף מעשה (שעלה) במחשבה תחלה36 (למעלה גם מתחלת המחשבה37, מחה"ק דא"ק). ועז"נ זה היום, שמורה על ענין הגילוי דוקא38.

E por isso dizem em Rosh Hashaná (dia em que Adão foi criado) 'Este é o dia, início dos Teus feitos', pois é justamente pela avodá do homem que se revela no mundo que ele é obra Tua — sendo esta a intenção última de todo o assunto de 'Teus feitos', o que é o conceito de 'o fim da ação surgiu primeiro no pensamento' (mais elevado ainda que o início do pensamento, da coroa oculta do Adam Kadmon). E por isso se diz 'este dia', que indica justamente o assunto da revelação.

A pergunta do maamar: o mundo foi criado em 25 de Elul, mas Rosh Hashaná é o dia da criação de Adão (6º dia) — por que então é chamado 'início'?
Adão foi o último a ser criado, 'atrasado' em relação à obra da criação.
A resposta: 'início de Teus feitos' não se refere à ordem no tempo, mas à revelação — só com Adão o mundo se torna visivelmente 'obra de D'us'.
Isso ocorre porque Adão coroou D'us como Rei, revelando que o mundo é Sua obra.
Por isso é 'סוף מעשה במחשבה תחלה' — o fim da ação (o homem, criado por último) é o que estava primeiro no pensamento (a intenção da criação).
O mesmo se repete a cada Rosh Hashaná através da avodá de Israel.

Malchut e coroação (reinado) · ver nos outros anos

Ângulo: A coroação de D'us como Rei não é um evento cósmico abstrato, mas algo que Adão — e depois cada judeu em Rosh Hashaná — realiza ativamente, como súditos que coroam um rei terreno ao aceitarem seu jugo.

ועפ"ז יובן מה שיום ברוא אדה"ר נקרא תחלת מעשיך, כיון שאז התחיל בעולם הגילוי דמעשיך, היינו, שיהי' ניכר בגלוי בכל הבריאה שזהו מעשיך, כי, ביום ברוא אדה"ר נעשה הענין דהוי' מלך גאות לבש17, עי"ז שאדה"ר הכתיר את הקב"ה למלך, באמרו לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו18.

E com isso se entende por que o dia em que Adão foi criado é chamado 'início de Teus feitos': porque foi então que começou no mundo a revelação de 'Teus feitos', isto é, que ficasse visível e revelado em toda a criação que ela é obra Tua; pois, no dia em que Adão foi criado, ocorreu o assunto de 'D'us reinou, vestiu-Se de majestade', através de Adão ter coroado o Santo, bendito seja, como Rei, dizendo a todas as criaturas: 'Vinde, prostremo-nos, ajoelhemo-nos, bendigamos diante do Eterno que nos fez'.

No dia em que Adão foi criado ocorreu 'הוי' מלך גאות לבש' — D'us reinou — porque Adão coroou D'us como Rei perante toda a criação.
O mesmo se repete todo Rosh Hashaná através de Israel ('vós sois chamados adam'), à semelhança de Adão.
Israem coroa D'us dizendo 'תמליכוני עליכם' — 'coroai-Me sobre vós'.
Isso se compara a um rei humano que só reina quando os súditos aceitam seu jugo.
Essa hamlachá é o que abre a avodá de todo o ano, que consiste em construir a 'morada no mundo inferior' através de Torá e mitsvot.
A realeza está ligada à Torá: 'הוי' עוז' (a Torá) é o 'לבוש' interior, e a malchut é o lubush exterior.

Kabalat ol e trabalho simples · ver nos outros anos

Ângulo: A coroação de D'us como Rei se realiza concretamente através da kabalat ol malchut shamayim, comparada ao modo como os súditos coroam um rei de carne e sangue.

שהם מכתירים את הקב"ה למלך, שתמליכוני עליכם22, ע"י עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך עי"ז שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'.

Eles coroam o Santo, bendito seja, como Rei, [dizendo] 'coroai-Me sobre vós', através de sua avodá de aceitação do jugo do reinado celestial etc., à semelhança de um rei de carne e sangue, a quem os habitantes do país coroam como rei ao aceitarem o jugo de seu reinado, para servi-lo e fazer sua vontade etc.

A coroação de D'us não é apenas uma declaração, mas se efetiva pela kabalat ol malchut shamayim.
O maamar usa o mashal do rei humano: um rei só reina de fato quando os súditos aceitam seu jugo e se comprometem a servi-lo e cumprir sua vontade.
Da mesma forma, Israel 'coroa' D'us quando aceita o jugo de Seu reinado em Rosh Hashaná.
Essa kabalat ol é o ponto de partida simples e essencial de onde decorre depois toda a avodá do ano em Torá e mitsvot.

Teshuvá · ver nos outros anos

Ângulo: A teshuvá (e os maasim tovim) feitos precisamente 'agora', no olam hazé, são o que completa e realiza a própria intenção da criação — por isso valem mais que toda a vida do olam habá.

וכיון שענין הדירה בתחתונים נעשה ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ, לכן אמרו רז"ל15 יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, והיינו, שאף שגדלה ביותר מעלת חיי העוה"ב, שזהו כללות הענין דג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ששם הוא השכר על העבודה בעוה"ז, מ"מ, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב

E como o assunto da morada no mundo inferior se realiza pela avodá do homem no cumprimento da Torá e mitsvot, por isso disseram nossos sábios: 'melhor uma hora de teshuvá e boas ações neste mundo do que toda a vida do mundo vindouro', isto é, embora seja imensamente maior a excelência da vida do olam habá — que é todo o assunto do Gan Eden, o Gan Eden inferior e o superior, onde está a recompensa pela avodá deste mundo — mesmo assim, melhor uma hora de teshuvá e boas ações neste mundo do que toda a vida do olam habá.

A morada de D'us no mundo inferior (dirá batachtonim) só se realiza pela avodá concreta do homem, cumprindo Torá e mitsvot.
Por isso 'melhor uma hora de teshuvá e boas ações neste mundo do que toda a vida do olam habá' — mesmo o olam habá sendo imensamente superior em prazer.
Citando o Rebe Maharash: a causa (a teshuvá e as boas ações feitas agora) é mais forte do que o efeito por ela gerado (a recompensa futura).
Ou seja: é justamente através da teshuvá e dos maasim tovim no olam hazé que se completa a própria intenção da criação.

Moshiach e geulá · ver nos outros anos

Ângulo: A revelação plena de 'זה היום תחלת מעשיך' — que o mundo é obra de D'us de forma visível a toda carne — só se completará com a vinda de Mashiach, quando também o estudo da Torá e o cumprimento das mitsvot atingirão sua perfeição.

ואז יהי' גם לימוד התורה שילמד משיח באופן של ראי'41, שזוהי השלימות של לימוד התורה, וכן יהי' גם קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך42, וכמו"כ תהי' שלימות העולם, כמ"ש הרמב"ם43 שבאותו הזמן כו' כל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד

E então também o estudo da Torá que Mashiach ensinará será de um modo de 'visão' [direta], que será a perfeição do estudo da Torá; e também o cumprimento das mitsvot será em perfeição completa, como 'as mitsvot de Tua vontade'; e assim também será a perfeição do mundo, como escreve o Rambam, que naquele tempo etc. todas as delícias estarão disponíveis como pó, e toda a ocupação do mundo será apenas para conhecer a D'us.

A revelação plena de que o mundo é 'obra de D'us' — 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר' — só ocorrerá com a Geulá.
Nessa época, o próprio Mashiach ensinará Torá de um modo de visão direta ('ראי''), a perfeição do estudo.
Também o cumprimento das mitsvot atingirá perfeição completa.
O mundo inteiro se ocupará apenas em conhecer a D'us, 'כמים לים מכסים'.
O maamar termina com a súplica pela vinda imediata de Mashiach Tsidkenu, que nos redima e nos conduza eretos à nossa terra.

dirabatachtonim · ver nos outros anos

Ângulo: Todo o propósito de 'מעשיך' (a obra da criação) é que D'us desejou ter uma morada no mundo inferior — e essa morada exige que Ele seja revelado ali, não oculto.

שכללות הענין דמעשיך הוא לפי שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים7, וכמארז"ל8 עה"פ9 שוקיו עמודי שש, שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, עמודי שש, שהעמיד כל מעשה בראשית לששה ימים, והיינו, שהעולם כפי שנשאר במעמד ומצב של תחתון, יהי' דירה לו ית', והרי ענין הדירה הוא שבה נמצא הדר בה (לא בהעלם, אלא) בגילוי דוקא

O sentido geral do assunto de 'Teus feitos' é que o Santo, bendito seja, desejou ter para Si uma morada nos [mundos] inferiores, como disseram nossos sábios sobre o versículo 'suas pernas são colunas de mármore' — 'suas pernas' é este mundo que o Santo, bendito seja, desejou criar; 'colunas de mármore', que Ele erigiu toda a obra da criação em seis dias — ou seja, que o mundo, permanecendo no estado e condição de 'inferior', seria uma morada para Ele, sendo que o conceito de morada é que nela se encontre quem nela habita, precisamente de modo revelado.

Este é o eixo central do maamar: D'us 'desejou' (נתאוה) ter uma dirá batachtonim, morada no mundo inferior.
O mundo inferior permanece 'inferior' em sua condição própria, mas se torna morada de D'us quando Ele Se revela nele.
'Morada' significa que quem habita nela está presente de modo revelado, não oculto — daí a ênfase em revelação (גילוי) e não apenas em existência de uma força oculta (העלם).
Essa revelação plena só ocorrerá 'לעתיד לבוא', mas já agora se prepara através da avodá do homem em Torá e mitsvot.

Maamar original (hebraico) — inteiro

בס"ד. יום ב' דראש השנה*, ה'תשל"ג

(הנחה בלתי מוגה)

זה

היום תחלת מעשיך1. וצריך להבין2, הרי בכ"ה באלול נברא העולם3, ואילו ר"ה הוא יום ברוא אדה"ר, יום ששי למע"ב, ולמה נקרא תחלת מעשיך. וביותר יוקשה מה שנקרא תחלת (דבחי') מעשיך, היינו, כפי שהבריאה היא בפועל, באורות פנימיים דסדר השתלשלות כו'. דהנה, בשלמא בדרגא נעלית יותר מבחי' מעשיך, כפי שהבריאה היא בבחי' המחשבה, הרי כיון ששם נסקרים כולם בסקירה אחת4, שייך לומר שהאדם הוא בבחי' תחילה. אבל כפי שהבריאה באה בפועל, מעשיך, הרי זה בסדר מסודר של קדימה ואיחור, תחילה וסוף. ועפ"ז יוקשה איך נקרא יום ברוא אדה"ר תחלת מעשיך, הרי אדה"ר הוא אחור למעשה בראשית, דלא אברי עד מעלי שבתא5. ואף שטעם הדבר הוא כדי שיכנס לסעודה מיד6 (כפירוש רש"י, שימצא הכל מוכן), הרי סדר הבריאה בפועל הי' באופן שהאדם נברא בסוף, וא"כ, למה נקרא יום ברוא אדה"ר בשם תחלת מעשיך.

ב) ונקודת

הביאור בזה, שכללות הענין דמעשיך הוא לפי שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים7, וכמארז"ל8 עה"פ9 שוקיו עמודי שש, שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו, עמודי שש, שהעמיד כל מעשה בראשית לששה ימים, והיינו, שהעולם כפי שנשאר במעמד ומצב של תחתון, יהי' דירה לו ית', והרי ענין הדירה הוא שבה נמצא הדר בה (לא בהעלם, אלא) בגילוי דוקא, והיינו, שיהי' ניכר בעולם שהוא מעשיך, כפי שיהי' לעת"ל, כמ"ש10 ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר, והיינו, שאע"פ שגם עכשיו ישנו כח הפועל בנפעל, כתורת הבעש"ט11 על הפסוק12 לעולם הוי' דברך נצב בשמים, מ"מ, עכשיו ה"ז בהעלם (ויכול להיות בגילוי רק אצל יחידי סגולה13 ), ולעת"ל יהי' בגילוי באופן שראו כל בשר, אפילו הבשר הגשמי14. וכיון שענין הדירה בתחתונים נעשה ע"י עבודת האדם בקיום התומ"צ, לכן אמרו רז"ל15 יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, והיינו, שאף שגדלה ביותר מעלת חיי העוה"ב, שזהו כללות הענין דג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ששם הוא השכר על העבודה בעוה"ז, מ"מ, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, וכמבואר בארוכה בהמשך וככה לאדמו"ר מהר"ש16 שזהו לפי שהגורם הדבר הוא חזק יותר מהנעשה ממנו, והיינו, שדוקא ע"י תשובה ומע"ט בעוה"ז נשלמת כוונת הבריאה.

ועפ"ז

יובן מה שיום ברוא אדה"ר נקרא תחלת מעשיך, כיון שאז התחיל בעולם הגילוי דמעשיך, היינו, שיהי' ניכר בגלוי בכל הבריאה שזהו מעשיך, כי, ביום ברוא אדה"ר נעשה הענין דהוי' מלך גאות לבש17, עי"ז שאדה"ר הכתיר את הקב"ה למלך, באמרו לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו18.

ועד"ז

נעשה בכל ר"ה ע"י בנ"י – אתם קרויין אדם19, בדוגמת אדה"ר, וכמארז"ל20 שמלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון [וכיון שחותם זה שמבטא את כל מציאותו הוא חותם הוי', הרי זה כמו חותם המלך שאין להשיב21, שנשאר תמיד כו'] – שהם מכתירים את הקב"ה למלך, שתמליכוני עליכם22, ע"י עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך עי"ז שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'. ולאח"ז עובדים עבודתם במשך השנה כולה בעשיית הדירה בתחתונים ע"י קיום התומ"צ, כפי שהתחיל כבר ביום ברוא אדה"ר, כמ"ש23 ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, לעבדה זה רמ"ח מ"ע ולשמרה זה שס"ה מל"ת24, ועד שגם הענין דהוי' מלך גאות לבש קשור עם ענין התורה, כהמשך הכתוב17 לבש הוי' עוז גו', דאין עוז אלא תורה25, וכמבואר ברשימות הצ"צ26 שהתורה נקראת לבוש הפנימי, והמלכות לבוש החיצון, וזהו הוי' מלך גאות לבש, לבוש מלכות, והיינו ע"י שבתחלה לבש ה' עוז היא התורה.

ג) ויש

להוסיף בנוגע לענין הגילוי דמעשיך (גילוי אלקות בעולם, דירה בתחתונים) שנעשה ע"י עבודת האדם, שאע"פ שהגילוי בעולם יהי' לעת"ל, ואילו עכשיו פועלים רק להוסיף אורות באצילות27, אבל זה עדיין בהעלם28, מ"מ, כיון ששכר מצוה מצוה29, הנה אע"פ ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא30, בהכרח לומר, שגם עכשיו ישנו ענין הגילוי. וזהו הענין דג"ע, שישנו גם עכשיו (כמ"ש הרמב"ם31 בפי' עולם הבא, זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד ואח"כ (לאחרי שית אלפי שנין דהוה עלמא32 ) יבוא אותו העולם, אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד כו', ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'), ובכל עולם, שבכל עולם ישנו הג"ע שלו33, גם בעולם העשי'34, ושם ישנו גם עכשיו (בזמן העבודה, שעז"נ ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה) הגילוי שנעשה ע"י המצוה. ועוד זאת, שהעבודה יכולה להיות באופן דעולמך תראה בחייך35. והחידוש דלעת"ל הוא שיהי' הגילוי (לא רק בג"ע שבעולם, אלא) בכללות העולם.

ד) וזהו

שאומרים בר"ה (יום ברוא אדה"ר) זה היום תחלת מעשיך, כיון שדוקא ע"י עבודת האדם מתגלה בעולם שהוא מעשיך, שזוהי תכלית הכוונה בכללות הענין דמעשיך, והו"ע סוף מעשה (שעלה) במחשבה תחלה36 (למעלה גם מתחלת המחשבה37, מחה"ק דא"ק). ועז"נ זה היום, שמורה על ענין הגילוי דוקא38. וכל זה נעשה ע"י עבודת בנ"י, עליהם נאמר39 אתם נצבים היום (דקאי על ר"ה) כולכם, לאחדים כאחד40, וכפי שנמשך אח"כ בפרטיות בפרטי הסוגים שבישראל, ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך. ועי"ז באים לשלימות הגילוי שתהי' לעת"ל, ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר10, ואז יהי' גם לימוד התורה שילמד משיח באופן של ראי'41, שזוהי השלימות של לימוד התורה, וכן יהי' גם קיום המצוות בתכלית השלימות, כמצות רצונך42, וכמו"כ תהי' שלימות העולם, כמ"ש הרמב"ם43 שבאותו הזמן כו' כל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר44 כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים (כשם שהמים ממלאים את הים באופן שלא יראה קרקע הים כיון שהכל מכוסה במים), בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, באופן שבשובה ונחת תושעון45, בקרוב ממש.

יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג

) ראשי-פרקים בלבד (המו"ל).

תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).

ראה לקו"ת נצבים מז, ג. נא, ב. מאמרי אדמו"ר האמצעי נצבים ע' תתמ. ובכ"מ.

ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש פינחס רמז תשפב. תוד"ה לתקופות – ר"ה ח, א.

ר"ה יח, א. וראה ד"ה והי' אמונת עתך תרנ"ב (סה"מ תרנ"ב ע' לו ואילך). ובכ"מ.

ברכות סא, א.

סנהדרין לח, א.

תנחומא נשא טז. וראה תניא פרק לו. המשך תרס"ו ע' ג [ה ואילך].

במדב"ר רפ"י.

שה"ש ה, טו.

ישעי' מ, ה.

תניא שעהיוה"א פ"א.

תהלים קיט, פט.

ראה שער האמונה לאדמו"ר האמצעי ספכ"ז. סה"מ תרצ"ו ע' 113. וש"נ.

ראה שער האמונה פכ"ה. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקלב [ח"ד ע' א'רסד. וש"נ]).

אבות פ"ד מי"ז.

פט"ו (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תיז).

תהלים צג, א.

שם צה, ו. פרקי דר"א פי"א. זהר ח"א רכא, ב. ח"ג ס"פ אמור.

יבמות סא, רע"א.

סנהדרין לז, סע"א.

ע"פ אסתר ח, ח.

ר"ה טז, א. לד, ב.

בראשית ב, טו. וראה המשך תרס"ו ע' ד [ה]. ע' ט [יב]. סה"מ תש"ב ע' 28. ע' 35.

ראה זהר ח"א כז, א. ח"ב קסה, ב. תקו"ז תכ"א (סב, א). שם תנ"ה (פח, ב).

ראה ויק"ר פל"א, ה. יל"ש בשלח רמז רמד.

אוה"ת תהלים (יהל אור) ע' שלח.

ראה עץ חיים שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש יא סימן טז. תניא קו"א קנה, א.

סה"מ תרמ"ב ע' רצז. ע' שא. ע' שיב. ד"ה באתי לגני תשי"א (תו"מ סה"מ שבט ע' רסז).

אבות פ"ד מ"ב. וראה לקו"ת פ' ראה כח, ד. לקו"ש ח"ה ע' 243 ואילך. חט"ו ס"ע 247 ואילך. ע' 310 ואילך.

קידושין לט, ב.

הל' תשובה פ"ח ה"ח.

ר"ה לא, א.

ראה סד"ה זה היום תרס"ו (המשך תרס"ו ע' טו [כב] ואילך). ועוד.

ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי בהר ע' תשב ואילך. סה"מ תרס"ב ע' רצט.

ברכות יז, סע"א.

ע"פ פיוט לכה דודי. ראה המשך תרס"ו ע' יט [כז] ואילך.

תו"ח ויגש רל, א ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכ.

ראה ד"ה זה היום תשמ"א (תו"מ סה"מ תשרי ע' כט ואילך). וש"נ.

ר"פ נצבים.

לקו"ת ר"פ נצבים.

לקו"ת צו יז, א ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' רא. תרצ"ט ע' 207.

תפלת המוספין. וראה סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תכ ואילך.

סוף הל' מלכים.

ישעי' יא, ט.

שם ל, טו. וראה סה"מ שם ע' תשכה ואילך.

תורת מנחם - התוועדויות »

סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים שבה מופיעים כל המאמרי החסידות והשיחות שנשא הרבי מליובאוויטש בהתוועדויות שהתוועד ברבים, וכן מכתבים שכתב לכלל הציבור.

⌂ TodosÍndice temático← 2729 →

Fonte: chabad.org aid 5989405